יום חמישי, 23 ביולי 2020

תביעה ייצוגית? מי רוצה להיות מיליונר?

תביעה ייצוגית? מי רוצה להיות מיליונר?
מנגנון התביעות הייצוגיות במשפט הישראלי נותן אפשרות לכל אחד ואחת מאיתנו לפעול במסגרת תביעה ייצוגית לתיקון עוולות שונות, ולהיות זכאי לתגמול של מיליוני שקלים, בעבור הנכונות לנהל תביעה ייצוגית לטובת ציבור רחב.
תביעה ייצוגית יכולה להיות מוגשת על ידי אדם אחד שמבקש לייצג גם מיליוני אחרים אפילו בלי לשאול לדעתם על כך ובמקרים רבים אף מבלי שידעו על כך.
החוק מאפשר להגיש תובענה נגד עסקים וגם נגד רשויות ציבורית, למשל כדי להשיב  סכומים שהרשות גבתה שלא כדין, כמס, כאגרה או כתשלום חובה אחר. אולם נקבעו לכך סייגים שונים. בנוסף, בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית נגד רשות אם הרשות הודיעה כי לא תגבה עוד את התשלום שבגללו הוגשה הבקשה ואם הוכח לבית המשפט כי היא אמנם עשתה כך.

בנושאים אחרים, החוק מאפשר מספר עניינים בהם רשאי אדם להגיש תביעה ייצוגית והבולטים שבהם הינם עניינים שבין צרכנים לעסקים, בין לקוחות לבנקים, בין חברות הביטוח וקרנות הפנסיה לבין המבוטחים, ובשנים האחרונות גם בין נמעני הודעות פרסומיות בלתי רצויות- לבין המפרסמים באותן הודעות.
בתביעה שהוגשה נגד מפעל הפיס וגופים נוספים ושעדיין מתנהלת בבית המשפט המחוזי בחיפה, אישר בית המשפט לשני תובעים ייצוגיים לייצג קבוצה לכאורה של מאות אלפי נמעני פרסומים מטרידים, בגדר תביעה שאושרה על סך של חמישים מיליון ₪.
אותם שני תובעים קיבלו מספר הודעות פרסומיות בלתי רצויות מגורמים שונים שפרסמו את הגרלות מפעל הפיס ועתה במידה וההליך המשפטי יסתיים בניצחונם המלא בתביעה, הם צפויים יחד עם עורכי דינם לזכות בפיצוי של עד כעשרה מיליון ₪.
בתביעה אחרת שמתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אישר לאחרונה בית המשפט את התביעה שהוגשה כבר לפני חמש שנים כתביעה ייצוגית, בסכום של 380 מיליון שקל. בתביעה נטען כי הראל אינה משלמת את כל התגמולים המגיעים למבוטחים בפוליסות ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה וככל והתביעה תתקבל במלואה, צפויים התובע ועורך דינו בתביעה לקבל עד 76 מיליון ₪ כתגמול וכשכר טרחת עורכי דין, למרות שהמבוטח שהגיש את התביעה ניזוק לכאורה ממחדליה של הראל באופן אישי- רק באלפי שקלים בודדים.
בשנת 2016 למשל, במסגרת 10 התביעות הייצוגיות הגדולות ביותר שהסתיימו, הושבו לציבור 433 מיליון שקל; והגמול הממוצע ששולם לתובעים הייצוגיים עצמם עמד על-סך של 738 אלף שקל - 1.7% מסכום הזכיות.
במסגרת תביעה ייצוגית שנוהלה נגד חברות "מאגרי-בנייה" ו"מ.ת.מ מבני תעשייה ומלאכה", ניתן פיצוי בסך של כ-25.3 מיליון שקל לחברי הקבוצה מהציבור, ושולם גמול של כ-1.7 מיליון שקל לתובעים הייצוגיים - גמול מהגבוהים שנפסקו לתובע ייצוגי יחיד בארץ עד כה.
באמצעות התגמול לאדם שנוטל על עצמו ומצליח כתובע ייצוגי, החוק בישראל אפילו מעודד במצבים מסויימים את אותה האכיפה האזרחית.
מנגנון התביעות הייצוגיות פועל כך, שהתובע המבקש לייצג את ציבור הנפגעים (התובע הייצוגי) מגיש את תביעתו האישית, ובמקביל  הוא מגיש בקשה לאשר את תביעתו כתביעה ייצוגית. על התובע הייצוגי להראות כי העילה  לתביעה מתאימה לקבוצה גדולה של אנשים שיש להם  מכנה משותף עם תביעתו שלו (שאלות משותפות של עובדה או משפט). הוא נדרש להוכיח כי הוא מתאים לשמש תובע ייצוגי, וכן חלים עליו תנאים נוספים שנקבעו בחוק.
במסגרת פשרה שאושרה לאחרונה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד רשת יינות ביתן בגין שקילת האריזה יחד עם המוצר, הוביל בית המשפט לפשרה לפיה הרשת תפחית 25 גרם ממחיר עוף ובקר ארוזים כף שתוספת המשקל שהרשת תספק לצרכניה, תגיע לשווי של 2.5 מיליון שקל שיחולקו לצרכנים

התובעים הייצוגיים, הצרכנים שהגישו את התביעה, קיבלו 87,750 ₪ ואילו עורכי דינם קיבלו כתגמול עוד 225 אלף שקל בתוספת מע"מ.

חשוב לומר, שלא כל עוולה צרכנית מקימה עילת תביעה ייצוגית וחשוב לא פחות לומר שמרבית התביעות הייצוגיות לא מתקבלות על ידי בתי המשפט.

בתחילת השנה גם, הוכנסה לחוק הוראה לפיה על התובע הייצוגי לשלם אגרת בית משפט שנעה בין חמשת אלפים ₪ ל חמש עשרה אלף ₪, וזאת בעיקר בכדי למנוע את הצפת בתי המשפט בתביעות שגויות ורשלניות שמפריעות להתנהלות הנתבעים ולא מביאות תועלת לצרכנים.

כדאי לשים לב, שבכל תביעה משפטית בית המשפט רשאי לפסוק הוצאות ותשלום שכר טרחת עו"ד לנתבע נגד התובע במקרה של דחיית התביעה. במקרה של תובענה ייצוגית סכום ההוצאות ושכ"ט עו"ד עלול  להיות עשרות אלפי שקלים: בין 10,000 ₪ ל-50,000 ₪.  

לפעמים התובע הייצוגי מבקש  לסגת מהתביעה לאחר שעיין בתגובת הנתבע והבין שאין סיכוי כי יזכה בתביעתו. במקרה זה התובע מבקש מבית המשפט למחוק את התביעה מבלי לפסוק הוצאות נגדו. לעתים הנתבע מסכים לבקשת התובע ואף מוותר על פסיקת הוצאות ושכ"ט

בינתיים, תעשיית התביעות הייצוגיות ממשיכה לפרוח בישראל, כך שביהמ"ש המחוזי בעיר לוד אישר לפני כשבועיים ניהול תביעה ייצוגית שהוגשה נגד ארבע חברות הביטוח הגדולות בישראל בהיקף כ-100 מיליון שקל, וזאת בגין גבייה לא חוקית של "הוצאות ניהול השקעה"

בית המשפט העליון גם המליץ בימים אלו לאשר תביעה ייצוגית נגד עיריית תל אביב מאחר והתובעים שילמו מראש את חשבון הארנונה השנתי שלהם ולא קיבלו את ההנחה המובטחת.

אותה בקשת אישור תביעה ייצוגית בעשרות מיליוני שקלים שמתנהלת עדיין בשם כל תושבי תל אביב קובעת שב-2012-2014 אזרחים ששילמו את הארנונה באמצעות הוראת קבע בבנק ציפו לקבל הנחה של 2%, כפי שלטענתם הבטיחה העירייה בפרסומים, אך הופתעו לגלות שלא קיבלו אותה בפועל.

כל תביעה ייצוגית שמוגשת בישראל גם נרשמת בפנקס התביעות הייצוגיות שפתוח לציבור ונועד בכדי למנוע הגשת תביעות זהות ומקבילות על ידי אנשים שונים בעניינם זהים.

בשנים האחרונות גם קמו גופים צרכניים שונים ללא מטרות רווח, המסייעים בהוצאות המימון הנדרשות לצרכנים ולעורכי הדין העוסקים בתביעות הייצוגיות עוד בטרם בית המשפט מאשר את ניהול התביעה הייצוגית, להגיש ולנהל תביעות ייצוגיות שיביאו תועלת לציבור צרכני רחב.
השבוע בעקבות תביעה ייצוגית שהגיש תייר בשם שון פירברג לבית המשפט המחוזי בירושלים—יחסכו מתיירים שבאים לישראל החל מהשנה מיליוני שקלים במצטבר. שכן בעקבות בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגיש פירברג ביולי 2018, שינתה רשות המסים את ההנחיות הנוגעות להחזרי מס לתיירים שרכשו מוצרים בעת ביקורם בישראל.

לפי ההנחיות, שנכנסו לתוקף בינואר 2019, סכום הרכישה המינימלי לקבלת החזר מע"מ לתיירים ירד מ–400 שקל ל–125 שקל, הבדל שישקף כאמור הפרש של מיליוני שקלים שבמקום להישאר בקופת רשות המיסים יוחזרו מעתה לתיירים, בצורה דומה למקובל במרבית מדינות העולם.

כל אחד יכול להרים את הכפפה, לפנות לעורך דין מתאים ולתקן יחדיו עוולות כלפי הציבור או חלקים מהציבור, ואולי בכלל להפוך להיות מזה מיליונר.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.


יום שני, 8 ביוני 2020

הבנק לא מוכן לשחרר את הכסף- ניהול עזבון

הבנק לא מוכן לשחרר את הכסף- ניהול  עזבון

מקרה שהגיע לפתחי, מחדד  את חשיבות עריכת צוואה אצל עו"ד הבקיא בתחום, על מנת להביא בסופו של יום את רצונו של המנוח לידי ביטוי.

גברת אלמנה, ללא ילדים,  ביקשה להוריש את מלוא רכושה לשני אחייניה, ולאחיה המבוגר ממנה , ביקשה להשאיר סכום קצוב של 200,000 שקלים. לכאורה צוואה לא מסובכת , שנערכה ונחתמה בפני שני עורכי דין. רק שהגברת לא העלה בדעתה שלאחר מותה ייאלץ בית המשפט להתערב בחלוקת עזבונה, על מנת לממש את רצונה.

ועוד כמה מאמרים:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזק לייב

הגברת נפטרה לאחר 10 שנים ממועד עריכת הצוואה, ואחיה המבוגר ממנה האריך חיים.
עת פנו אלינו שני היורשים, לפי הצוואה – האחיינים – להוציא לפועל את הצוואה, התברר  כי  האח המבוגר ,שהוא דודם של האחיינים, בשנות ה – 90  לחייו , מצבו הבריאותי לא ידוע, אין כל קשר איתו והוא מתגורר בארה"ב, שנים רבות.


בשלב ראשון  פעלנו להוצאת צו קיום צוואה. המדובר בצו פורמלי , הניתן בסופו של  יום, לאחר הגשת בקשה לרשם לענייני ירושה או לבית הדין הרבני (סמכות מקבילה ), לאחר פרסום בעיתון, לאחר מתן זמן להתנגדות.  כבר בשלב הוצאת צו קיום צוואה ניתן לבקש למנות מנהל עזבון, מהרשם לענייני ירושה, בתנאי שכל היורשים נתנו הסכמתם לכך. במקרה כאן , לאור הנסיבות, לא ניתן היה להשיג את הסכמתו של היורש השלישי, המתגורר בחו"ל.

לאחר קבלת צו קיום צוואה, בו הופיעו שלושת היורשים, האחיינים הם היורשים של כל עזבונה של המנוחה, והיורש השלישי, הינו : “ יורש  במנה "  , חלקו בעזבון 200,000  שקלים.
עת הגיעו שני היורשים לבנק על מנת  לשחרר את חלקם , התנגד הבנק נחרצות, ועמד על כך כי  על שלושת היורשים להגיע יחדיו לסניף הבנק, על מנת שכל אחד מהם יקבל, בעת ובעונה אחת, את חלקו.

הנסיבות המיוחדות של המקרה , לא איפשרו זאת, ועדיין הבנק עמד על שלו.

היות ואין הסכמה של כל היורשים למינוי מנהל עזבון, פנינו לבית המשפט על מנת שישתמש בסמכות המוקנית לו על פי חוק למנות מנהל עזבון, לצורך חלוקת עזבונה של המנוחה.

במסגרת תפקידו, מנהל העזבון , מנהל את העזבון כולו עבור כל היורשים, הגם שמי שביקש את המינוי או אחד מן היורשים.

תפקידו של מנהל העזבון הוא לכנס את נכסי העזבון, לשלם את חובות העזבון, ולחלק בין היורשים מה שנותר, בהתאם להוראות הצוואה, ובאישור בית המשפט.

לאור הנסיבות המיוחדות של  המקרה, נעתר בית המשפט  ומינה אותי כמנהלת עזבוונה של המנוחה.
עם המינוי, חתם בית המשפט על צו מינוי מנהל עזבון, באמצעותו פניתי לבנק ופתחתי  חשבון נאמנות ספציפי המיועד לכל כספי עזבונה של המנוחה.

לחשבון זה הועברו כספים שהיו בחשבונות הבנק של המנוחה, ומחשבון זה שולמו חובות העזבון , טרם חלוקת העזבון ליורשים.

באישור בית המשפט חולקו הכספים, בהתאם להוראות הצוואה, לכל יורש, כשסוף טוב שליורש המתגורר בחו"ל נמצא חשבון בנק פעיל בארץ.

כך שאם אתם לא רוצים להשאיר "צרות"  ליורשים שלכם, נא כסו את כל הפינות, ופנו לעו"ד מומחה בתחום.

יפית לוי , עו"ד ונוטריון
אתר המשרד: www.yafit-law.co.il



יום שלישי, 14 באפריל 2020

הרשות הפלסטינית תפצה על נזקי טרור

בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיא מ' דרורי) בת"א 3367/09 מיום 29.7.2019, בגדרו נקבעה אחריותה של המבקשת, היא הרשות הפלסטינית, לנזקי המשיבים בגין גרימת מותו של מיכאל גדרי ז"ל באירוע טרור.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20
עו"ד נועם קוריס - כותב בישראל היום
בבקשה טוענת המבקשת, בין היתר, כי יש ליתן רשות ערעור על הקביעות בדבר אחריותה הנזיקית כאמור וזאת כבר בשלב הנוכחי, משום שדחיית הדיון בהשגותיה לגבי החלטה זו עד למתן פסק דין עלולה לפגוע ביעילות הדיונית, להביא לבזבוז משאבים ולהשליך על הליכים משפטיים נוספים. נטען עוד כי אם לאחר בירור נזקיהם של המשיבים תחויב המבקשת בתשלום פיצויים, ואם חיוב זה לא יעוכב, אזי גביית התשלום תפגע בתפקודה של המבקשת ותשפיע על המצב הביטחוני באזורנו.


בהחלטה מיום 31.12.2019 הורה בית המשפט העליון למשיבים להגיב לטענות המבקשת לפיהן יש לדון בהשגותיה נגד החלטת בית המשפט המחוזי כבר בשלב זה, ובטרם ניתן פסק דין סופי בהליך הנזיקי המתנהל נגדה. בתגובה טענו המשיבים כי אין מקום ליתן רשות לערער על ההחלטה מושא הבקשה דנן בשלב הנוכחי, וכן נטען כי הדיון בסוגיית הנזק מתנהל זה מכבר בפני בית המשפט המחוזי ומצוי בשלב הסיכומים.
בית המשפט העליון קבע כי דין הבקשה להידחות, וזאת נוכח הוראת סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לפיה תינתן רשות ערעור על החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי רק אם שוכנע בית משפט זה כי "אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה" (ראו יישומו של כלל זה על בקשות רשות ערעור שעניינן בהחלטה הקובעת חבות בנזיקין: רע"א 9041/14 הרשות הפלסטינית נ' פלוני, פסקה 2 (24.3.2015); רע"א 6557/19 שחר ושות', חברה עבודות עפר בניה כבישים ופתוח בע"מ נ' הרשות הפלסטינאית, פסקה 7 (31.10.2019)). בית המשפט העליון לא מצא כי המקרה דנן נמנה עם המקרים המצדיקים מתן רשות ערעור כאמור, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה של הרשות.
כמו כן, ציין בית המשפט כי ראה לנכון לדחות את טענת המבקשת לפיה יש ליתן רשות ערעור במקרה דנן נוכח הנזק שתסב לה גבייתם של הפיצויים שייפסקו לטובת המשיבים, ככול שהיא תחויב בתשלום פיצויים במסגרת פסק הדין שיינתן, ואם זה לא יעוכב. יוער כי אם אכן תחויב המבקשת בתשלום פיצויים למשיבים כאמור, הרי שבמידת הצורך, שמורה לה כמובן הזכות להגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין זה, והדברים ברורים.
סוף דבר: הבקשה נדחית. בית המשפט העליון קבע עוד שהרשות הפלסטינית תישא בהוצאות המשיבים בסך של 2,000 ש"ח.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום ראשון, 12 באפריל 2020

250 ₪ במתנה לעסקים לאור הקורונה


250 ₪ במתנה לעסקים לאור הקורונה
מאות אלפי שקלים של קנסות היו יכולים להיחסך לבעלי אתרי אינטרנט אם היו עושים שימוש בתקנון ובתנאי שימוש אשר מגינים אליהם מפני תביעות של זכויות יוצרים, לשון הרע, הגנת הפרטיות ועוד.
אם העסק שלך כבר פועל באינטרנט ואם זו תקופת הקורונה שהעבירה את העסק שלך לדיגיטל, כבר ברור שרבות מהעסקאות והרכישות שכולנו מבצעים עברו לזירת האון ליין, הרבה פעמים באמצעות אתר האינטרנט, עמוד הפייסבוק או האפליקציה של העסק ולעיתים כאשר אנחנו מנהלים אתר אינטרנט או בלוג אנו כלל לא מודעים להשלכות האפשריות מבחינה חוקית, ויוצא שבכל יום מגיעים אל בתי המשפט סכסוכים שמקורם באינטרנט. עובדה היא, כי רוב בעלי האתרים, או הגולשים, המוצאים עצמם בבית המשפט עקב פעולות בעולם הוירטואלי לא היו מודעים כלל בשעת המעשה, כי עשו דבר מה, לא כשורה.
אתר תקנון נותן לכם בצורה יעילה וחסכונית רישיון לשימוש בנוסח של תנאי שימוש ובמדיניות לפרטיות המתאימים לאתר האינטרנט, האפליקציה או עמוד הפייסבוק שלכם.
לקבלת ההטבה של חודשיים מתנה, אנא הקישו את המילה קורונה בשדה הפרטים הנוספים.
הפעלת אתר או עמוד, ללא פרסום של כללים ברורים על המותר ואסור בזמן השימוש בו, צריכים להדיר שינה מבעלי אתרים שכן תביעות וטענות עלולות לבוא במפתיע, עקב ההתפתחות המהירה.
הגולש הסביר, אינו יכול לשלוט בביצוע העסקה, כאשר הוא מוסר את פרטי כרטיס האשראי שלו באמצעות האינטרנט, ועד אשר לא קיבל את המוצר שרכש לביתו, אינו יודע בוודאות האם אכן שפר מזלו, ומפעילי אתר האינטרנט אכן יעמדו בציפיותיו.
איך מפזרים את עננת אי הוודאות ?
פתרון מוצלח במיוחד, להסדרת התנאים בכל עסקה או התקשרות, הוא הסכם.
בחינת בתי המשפט את האינטראקציה של הגולשים באינטרנט, יכולה להיות כאינטראקציה בין צדדים להסכם. 
הסכם קבוע בין צדדים מרובים ומשתנים, יקרא בדרך כלל בחוקי מדינת ישראל, תקנון.
מהו תקנון ?
תקנון הוא אוסף של כללים ותנאים, במדינת ישראל נקבעו מספר תקנונים כחלק מהחוק, כאשר  נוסח התקנונים בחוק נחשב כהסכם בין הצדדים הרלוונטיים.
בחוק החברות, כמו גם בחוק הבתים המשותפים, צירף המחוקק תקנון מצוי, אשר כל עוד לא החליטו הצדדים הקשורים אחרת, יחשב התקנון  המצוי כהסכם מחייב בין הצדדים.
מהו תקנון אתר אינטרנט ?  

תקנון לאתר אינטרנט נחשב כהסכם מחייב בין מפעילי אתר האינטרנט לבין הגולשים באתר האינטרנט, באמצעות תקנון לאתר האינטרנט, שהנו הסכם מחייב עם הגולשים, יכול מחד בעל האתר לחייב את הגולשים לגלוש באתר רק ככל שיעמדו בתנאים שבתקנון ומאידך  יכולים  הגולשים לדעת את התנאים, טרם יבצעו פעולות באתר.

 

מי צריך תקנון לאתר האינטרנט ?  

העדר תקנון לאתר גורם לעוול לגולשים וגם לסיכונים רבים למפעיל האתר אשר יכולים להימנע באמצעות התקנון.
מטרת התקנון להמעיט ככל הניתן החשיפה להפרות סעיפי חוק באתר האינטרנט, ובין היתר לפי: חוק הגנת הצרכן, חוק זכויות יוצרים, חוק עוולות מסחריות, חוק החוזים, חוק איסור לשון הרע, חוק עשיית עושר ולא במשפט, חוק הגנת הפרטיות, פקודת הנזיקין ועוד רשימת חוקים ודינים נוספים.
כך למשל, קיבלו בתי המשפט את עמדתו של בעל אתר אינטרנט, כי האמור בתקנון אתר האינטרנט שלו מחייב את הגולשים, למשל בכל הקשור לעסקת רכישה של מחשב כף יד, באמצעות האתר.
עלול להיות מפתה, לנסות להעתיק תקנון מאתר קיים או לחבר תקנון טלאים טלאים ממספר אתרים, אך סביר להניח, שבהעתקת תקנון או טלאי טלאים של תקנונים מאתרים אחרים, יהווה הפרה של זכויות יוצרים בתקנון או בתקנונים המועתקים, ועלול להוביל לתביעה במאות אלפי שקלים], בגין העתקה לא מורשית של תקנון או טלאי תקנונים.
תקנון אתרי האינטרנט של ישראל מעניק רישיונות שימוש בתקנוני אינטרנט לאתרי אינטרנט בישראל, רישיונות השימוש בתקנונים הנם רישיונות הדומים מאוד במהותם לרישיונות השימוש המוכרים בתוכנה, למשל רישיון השימוש שמעניקה מייקרוסופט לשימוש בתוכנת הוינדוס (חלונות).
היתרון הגדול בהענקת רישיונות לשימוש בתקנון, להבדיל למשל, מניסוח תקנון על ידי עורך דין והעלאתו לאתר כמות שהוא, הוא ההתעדכנות המתמדת של התקנון המצוי על שרתי תקנון אתרי האינטרנט של ישראל, על ידי עורכי הדין, מומחי משפט האינטרנט, המעודכנים כל העת בהתפתחויות המשפט בישראל והמתאימים כל העת את לשון התקנון  המחייב של אתרי האינטרנט בישראל, להתפתחות המשפט המהירה בישראל ולשינויים בחוקי המדינה.
תקנון טוב ומתעדכן, יסייע לבעל אתר במגוון רחב מאוד של תחומים, כך למשל תקנון טוב יגן בצורה טובה יותר על בעל האתר בכל הקשור לזכויות יוצרים  לגבי תכנים באתר, התקנון יכול להסיר מבעל האתר אחריות במקרה של הפרת חוק איסור לשון הרע ראה א 37692/03 (ת"א) יצחק סודרי ואח' נ' ארנון שטלריד, התקנון יכול להסיר אחריות במקרים הנוגעים לחוק הגנת צרכן  וגם לפקודת הנזיקין, חוק עשיית עושר ולא במשפט, חוק העוולות המסחריות ועוד.
אז לפני שאתם נחשפים לתביעות, מוצאים את עצמכם בבתי המשפט וממשיכים להתבלבל (כמו כולנו) על מה זה בכלל אינטרנט, כדאי שתגנו על עצמכם ועל אתר האינטרנט שלכם.
מדיניות הפרטיות
בישראל נקבעו לפני זמן לא רב גם דברי חקיקה בעניין מדיניות הפרטיות וחשיפת מדיניות הפרטיות על ידי אתרי אינטרנט, ואלו נקבעו בתקנות החדשות בחוק הגנת הפרטיות המחייבות בין היתר לפרסם מדיניות פרטיות בקשר עם מאגרי מידע שנשמרים, שימו לב שהמועצה להגנת פרטיות מעודדת אתרי אינטרנט לפרסם מדיניות פרטיות פשוטה, מנוסחת בשפה ידידותית, שתבהיר לגולשים מהם נוהגי האתר בתחום איסוף המידע האישי והשימוש בו.

למרות שפעמים רבות יכול מסמך גנרי לענות על דרישות תקנות חוק הגנת הפרטיות, כדאי לשים לב שלא תמיד יכולה להופיע מדיניות פרטיות כמסמך שנוסח בצורה אחידה. כפי שמציע אתר תקנון בקטגוריית מדיניות פרטיות, לעיתים דרישת מסמך מדיניות הפרטיות ותנאיו הוא נגזרת מנהגיו ופעילותו הפרטניים של כל אתר ואתר. על מסמך מדיניות הפרטיות לשקף בצורה מדוייקת ושלמה את הפעילות. במידה שחל שינוי בצורת ההתנהלות הנהוגה באתר, על המדיניות לשקפו במועד תחילתו.
בין הנקודות שמסמך מדיניות פרטיות צריך להתייחס אליהן –
  • זהות הגוף המפעיל את האתר, מענו ודרכי ההתקשרות עימו;
  • איזה מידע אוסף האתר אודות המשתמש, תוך אבחנה בין מידע שנאסף בידיעת המשתמש מראש (לדוגמה: טפסים מקוונים המשתמש נדרש למלא) לבין מידע שנאסף כחלק מתהליך הגלישה באתר (כדוגמת כתובת IP שממנה מגיע הגולש, דפים שהוא צופה בהם וכיו"ב);
  • האם המידע מזהה אישית את הגולש;
  • כיצד יישמר המידע הנאסף;
  • האם חלה על המשתמש חובה חוקית למסור את המידע או שמסירתו מותלית ברצונו;
  • מה השימוש שייעשה במידע;
  • האם המידע יימסר לצדדים שלישיים, ואם כן – לאילו צדדים שלישיים ובאילו נסיבות;
  • האם האתר מפעיל אמצעים העלולים לשמש להתחקות אחר גולשיו, כדוגמת Cookies או Web Beakons.
  • במידה שמופעלים אמצעים כדוגמת Cookies – מהם אמצעים אלה, לאיזה מטרה הם משמשים, האם הגולש יכול לנטרל אותם ומה תהיה תוצאת הניטרול;
  • האם האתר מתיר לצדדים שלישיים – כדוגמת מפרסמים או חברות לניהול פרסום המשלבות 'באנרים' באתר - להתחקות אחר משתמשי האתר. אם כן, באילו אמצעים מתבצעת התחקות זו, לאיזו מטרה, מהו המידע האישי שהיא חושפת אודות הגולש וכיצד ניתן להמנע ממסירתו;
  • איזה צעדים נוקט האתר לאבטחת המידע הנאסף ומה מידת הבטחון שהם מעניקים לגולש;
  • הודעה בדבר זכותו של הגולש לעיין במידע ולתקנו או למוחקו, כאמור בהוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981;
  • הבהרה האם מדיניות הפרטיות תתוקן מעת לעת, מה תהיה תחולת התיקון והיכן וכיצד יפורסם.
לא מיותר לציין, כי בהתאם לפרסומים, המועצה להגנת פרטיות בישראל סבורה עוד כי –
  • הצבת 'רוגלות' (Spywares) לסוגיהן במחשב המשתמש היא עבירה פלילית לכאורה אם לא קיבלה הסכמה מפורשת ומודעת של המשתמש. לעניין זה הסכמה מודעת פירושה חתימת הלקוח על טופס משוב חיובי וברור.
  • בכל מקום שהמידע הנאסף אודות הגולש הוא מידע המזהה או עלול לזהותו אישית, אין להסתפק במדיניות פרטיות אלא לקבל הסכמה מפורשת של הגולש לאיסוף המידע. בפרט יש להקפיד בכך בעת שהמידע הנאסף מיועד להעברה לצדדים שלישיים או בעת שאתר האינטרנט מתיר לצדדים שלישיים לאסוף מידע על גולשיו (לדוגמה: בעת שחברות המנהלות את הפירסום באתר מורשות להציב Cookies במחשב המשתמש באמצעות ה'באנרים' שהן מציגות בפניו);
  • המועצה קוראת שלא להשתמש באמצעים המנטרים את פעילות הגולש באתר, כדוגמת Cookies, אלא אם הדבר נחוץ לתפקודו התקין של אתר האינטרנט, רק במידה הנחוצה לתפקוד תקין כאמור ורק אם לא נמצא אמצעי אחר שפגיעתו בפרטיות קטנה יותר. במקרה כזה ממליצה המועצה להימנע ככל הניתן משימוש ב- Cookies קבועים ולהסתפק ב- Session Cookies בלבד, שיפקעו עם סגירת הדפדפן. בכל מקרה קוראת המועצה שלא לאחסן ב- Cookie מידע אישי בכלל, ובלתי מוצפן בפרט, כדוגמת כתובות דואר אלקטרוני;
  • המועצה קוראת שלא להתיר לצדדים שלישיים לאסוף מידע על פעילות גולש באתר אלא אם הדבר נחוץ לתפקודו התקין של אתר האינטרנט, רק במידה הנחוצה לכך ורק אם לא נמצא אמצעי אחר שפגיעתו בפרטיות קטנה יותר;
נוסח לדוגמה של מדיניות פרטיות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק דיני אינטרנט, פרטיות ובייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20



יום שלישי, 7 באפריל 2020

עו"ד נועם קוריס – על קיימות, כסף קל, ותום לב משפטי

עו"ד נועם קוריס – על קיימות, כסף קל, ותום לב משפטי

משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004. עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן. עו"ד נועם קוריס כותב בקו עיתונות

קשה לשים לב להשפעות תנועת הקיימות על עולם המשפט ולא פשוט למצוא את הקשר בין אכיפה אזרחית לחסכון בכספי משלם המיסים ולשיפור רמת החיים בישראל אבל אין לי ספק שבעלי הזיכרון הטוב מביננו שמו לב, שבשנים האחרונות יש פחות מעשנים פחות במקומות ציבוריים ואין לי גם ספק, שללא פיתוח טכנולוגי מתמיד ופעילות חקיקתית ומשפטית עניפה, היינו מקבלים הרבה יותר הודעות פרסומיות לא רצויות אל הטלפונים החכמים שלנו ואל תיבות הדואר הדיגיטליות.
פגשתי גם כבר מספר מקרים בעבר, בהם יושבים חברי הכנסת יחד עם אנשי המקצוע, בונים מנגנון של אכיפה אזרחית וזאת במטרה לחסוך בכספי משלם המיסים הנדרשים להקמתו ותפעולו של מערך אכיפה מנהלי לאכיפה יעילה של חוק. הרעיון של האכיפה האזרחית הוא מאוד פשוט ויעיל, במקום להקים מנגנונים ציבוריים, לממן פקחים ותובעים וניירת ומשרדים, באים ואומרים לציבור קבל פיצוי ללא הוכחת נזק על עוולה שבוצעה נגדך או אף קבל תגמול על כך שהבאת אל בית המשפט עוולה שנעשתה לרבים, במסגרת תביעה ייצוגית.
האכיפה האזרחית בחוק ני"ע למשל, ותביעות ייצוגיות שהוגשו לצד אכיפה מנהלית או פלילית או במקומן, שינו את הסטנדרטים המקובלים בניהול ודיווח בחברות ציבוריות ובשמירה טובה יותר על הכסף של הציבור בישראל, בארה"ב ובכל העולם.
מנגד, היה עורך דין שהחליט לפני כמה שנים לקחת צעד קדימה את נושא מניעת העישון במקומות ציבוריים, אך בתביעות שהגיש או לפחות בחלקן, ראה בית המשפט "ביוזמה", משום חוסר תום לב המאיין (הופך מיש לאין) את הזכות לפיצוי בהתאם לחוק.
לאור הפרוטוקולים בוועדות הכנסת שניסחו את החוק והעדר דרישת הימנעות מיוזמה בחוק, לא בטוח שנכון היה למנוע את ההיגיון הכלכלי שבאכיפה האזרחית, כמו בעוד אחד מהמקרים המוכרים בשנים האחרונות, בחוק דואר הזבל.
בחוק דואר הזבל, הפיצוי ללא הוכחת נזק, נקבע בתיקון לחוק התקשורת והמוכר גם כחוק הספאם, והוא יכול להגיע לעד 1,000 שח לכל הודעה פרסומת.
החוק אומר בצורה פשוטה יחסית, שאם שולחים לאדם פרסומת לא רצויה מבלי לעמוד בתנאי ההסדרה- האדם שקיבל את הודעת הפרסומת זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק עד סכום זה, לכל הודעה.

על החלטות בבתי המשפט בהם פוסקים לטובת מקבלי דואר זבל אלפי שקלים אנחנו קוראים בתקשורת חדשות לבקרים, אך את הערך המוסף באכיפה האזרחית המתממשת והקטנת עוצמת המטרדים בחיי היומיום שלנו, ספק אם אנו יודעים לאמוד, במימוש החוק ללא עלויות הכרוכות בהפעלת מנגנוני פיקוח ואכיפה חסכונית לקופה הציבורית.

אז יהיו מי שיגידו ואולי בצדק שיש בישראל יותר מדי עורכי דין ובמצב שנוצר עורכי הדין עושים הכל בשביל למצוא לעצמם תעסוקה אבל יהיו גם מי שיראו בתהליך שנוצר חלק מהפנמת הקיימות ותהליך מבורך שמנצל את החסרונות במציאות הישראלית הקיימת ומביא הפרטה חיובית למשק, גם בתחום האכיפה האזרחית.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

יום חמישי, 26 במרץ 2020

הקורונה אינה סיבה להתערבות בג"צ

בג"צ דחה על הסף עתירה שהוגשה בפניו בטענה שלאור מגפת הקורונה לא ניתן לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 
עו"ד נועם קוריס - כותב בישראל היום
עניינה של עתירה זו שהוגשה בימים אלו בבקשה לבטל את החלטת בית הדין לביקורת משמורת מיום 18.3.2020, ולהורות על שחרורו ממשמורת של העותר 1. בפתח הבקשה ציינו העותרים, כי על אף שדרך ההשגה על החלטות בית הדין לביקורת משמורת היא בערעור לבית משפט לעניינים מנהליים, נבצר מהם לילך בנתיב זה, נוכח החלת תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991 (להלן: התקנות). לטענתם, ערעורים על החלטות בית הדין לביקורת משמורת אינם באים בגדר העניינים המנויים בסעיף 3(א) לתקנות, או בהודעת מנהל בתי המשפט מיום 15.3.2020, ועל כן לא ניתן לדון בהם בעת תחולת התקנות. לפיכך מבקשים העותרים, כי בית משפט זה יפעיל את סמכותו השיוריות כבית דין גבוה לצדק, מכוח סעיף 15(ג) לחוק יסוד: השפיטה.
בכ"צ לא מצא לנכון להעתר לבקשה. על-פי סעיף 3(ד) לתקנות "על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) עד (5), רשאי נשיא בית משפט, מטעמים שיירשמו, לקבוע כי הליך מסויים הנמנה עם הענינים המפורטים בתקנת משנה (א)(1) עד (5) לא יידון, או שהליך מסויים שאינו נמנה עמהם – יידון". ראו גם דברים מפורשים בעניין זה, שכתב מנהל בתי המשפט בסיפא להודעתו מיום 15.3.2020 (נספח ב' לעתירה). זו הדרך שהעותרים יכולים לנקוט בה, בצוק העיתים, ואין הצדקה לכך שבית משפט זה ידרש אל העניין.
בג"צ הדגיש, שבהפניית העותרים לדרך הדיונית הפתוחה בפניהם, אין משום נקיטת עמדה מצידו לגוף העניין.
העתירה נדחתה אפוא על הסף.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.