יום שבת, 29 בדצמבר 2018

פושט הרגל יוכל להמשיך לנהל את בית העסק שלו

פושט הרגל יוכל להמשיך לנהל את בית העסק שלו
בית המשפט העליון הכריע בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ע' מאור) בפש"ר 37933-02-18 מיום 5.10.2018, בגדרה נדחתה בקשת המבקש (להלן: החייב) לאפשר לו להמשיך לנהל את עסקו (להלן: ההחלטה).

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com 

ביום 18.2.2018 הגיש החייב בקשה למתן צו כינוס לנכסיו, ובחלוף כשלושה חודשים ניתן צו כינוס כאמור. ביום 4.10.2018 הגיש המשיב 1 (להלן: המנהל המיוחד) המלצה, לבקשת החייב, לאפשר לו לנהל תיק 'עוסק מורשה' ברשויות המס, כדי שיוכל להמשיך ולנהל את עסקו. המנהל המיוחד ציין כי החייב החל לפעול בעסק האמור עוד בטרם להגשת הבקשה "וכי יש להצר על התנהגות זו", אך חרף זאת המליץ על קבלת הבקשה משום ששוכנע שהפעלת העסק חיונית להעשרת קופת הכינוס, ותסייע לשיקומו הכלכלי של החייב.

ביום 5.10.2018 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת החייב, מכיוון שהחל לפעול כעוסק בלא אישור לשם כך מבית המשפט. בית המשפט המחוזי הוסיף כי התנהלות זו של החייב מצביעה על כך שהוא "טרם הפנים את היותו בהליך" כינוס נכסים, ובשל כך יש לבחון את התנהלותו במשך 6 חודשים, לאחריהם תיבחן הבקשה מחדש. עוד באותו יום הגיש החייב בקשה לעיון מחדש בהחלטה, וביום 7.10.2018 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה משום שהטענות בה ערעוריות במהותן, ומשום שלא הוצבע על שינוי נסיבות המצדיק עיון חוזר בהחלטה.

מכאן הבקשה שהוגשה לבית המשפט העליון, בגדרה שב החייב ומבקש לאפשר לו להמשיך ולנהל את עסקו. לטענתו, ההחלטה אינה מנומקת כראוי, ואינה כוללת הסבר לפשרה של תקופת ההמתנה בת ששת החודשים שהושתה עליו בטרם תידון בקשתו בשנית. לגופם של דברים, טוען החייב כי הוא עובד כ'עוסק מורשה' במשך למעלה מ-22 שנים והוא נעדר כל השכלה פורמלית ולפיכך, יכולת השתכרותו במסגרת העסק גבוהה משמעותית מיכולת השתכרותו כשכיר. החייב מציין בהקשר זה, כי הוא הציע מיוזמתו להגדיל את התשלום החודשי שלו לקופת פשיטת הרגל, וכי הפעלת העסק תאפשר לו להגדיל בעתיד את התשלומים החודשיים לקופת פשיטת הרגל באופן משמעותי. החייב מוסיף כי אין יסוד לקביעות בית המשפט ביחס ל'היעדר ההפנמה' מצדו להיותו חלק מהליך פשיטת הרגל, שכן הוא משתף פעולה עם ההליך באופן מלא, משלם את מלוא התשלום החודשי שהושת עליו ומגיש את דוחותיו הכספיים בעתם.

ביום 25.11.2018 ביקש העליון את תגובת המשיבים לבקשה. בתגובתו ציין המנהל המיוחד, כי הוא סבור שהחייב פעל שלא כדין ולכן המסר שהעביר לו בית המשפט המחוזי בהחלטתו היה נכון וצודק. יחד עם זאת, משחלפו חודשיים מעת מתן ההחלטה ניתן להניח שהמסר הופנם על-ידי החייב ולפיכך יש לשקול את קיצור פרק הזמן לבחינה מחודשת של הבקשה. המנהל המיוחד ציין גם, כי הפעלת העסק צפויה להשיא רווחים לקופת הכינוס, וכי הוא נקט בצעדים כדי לצמצם את הסיכון שעשוי להיווצר כלפי צדדים שלישיים כתוצאה מהפעילות העסקית האמורה. לאור האמור, השאיר המנהל המיוחד את ההחלטה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט. ב"כ המשיב 2 (להלן: ב"כ הכנ"ר) בתגובתה, הדגישה כי בית המשפט המחוזי לא סתם את הגולל על האפשרות של החייב לפתוח תיק 'עוסק מורשה', אלא קבע כי הבקשה בנושא תיבחן בעוד ששה חודשים, בהתאם להתנהגותו של החייב בפרק הזמן הזה. לשיטת ב"כ הכנ"ר, בנסיבות אלה החלטת בית המשפט המחוזי סבירה, ואין הצדקה להתערב בה.

לאחר שבית המשפט העליון שקל את טענות הצדדים מזה ומזה, בבקשה ובתגובות, הוחלט לעשות שימוש בסמכות שלפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. החלטתי להעתר לערעור.

סעיף 42א(ג) לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 (להלן: פקודת הפש"ר) קובע כי "חייב שהוכרז פושט רגל לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישרו זאת מראש בית המשפט או המנהל המיוחד". סעיף 18ב לפקודת הפש"ר מסמיך את בית המשפט המחוזי להחיל את המגבלות האמורות בסעיף 42א על חייב שטרם הוכרז פושט רגל "לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו בפניו". בענייננו, החייב יזם את הליך כינוס הנכסים ונתן את הסכמתו להחלת סעיף 42א עליו. הסכמה זו קיבלה תוקף בצו הכינוס שהוצא על-ידי בית המשפט המחוזי, וברי כי החייב פעל שלא כדין בכך שהפעיל את עסקו לאחר מתן צו הכינוס.

כעקרון, מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט המחוזי כי אין לאפשר לחייב שהפעיל את עסקו תוך הפרה של הוראות צו הכינוס, 'להכשיר' את ההפרה בדיעבד באמצעות בקשה לבית המשפט. יחד עם זאת, נראה כי זולת החריגה האמורה התנהלותו של החייב במסגרת ההליך תקינה, וכי הפעלת העסק עשויה להצמיח תועלת ממשית לקופת הכינוס ולחייב. בנסיבות אלה, דומני, כי ניתן לקצר את משך התקופה לבחינה מחדש של הבקשה להפעלת העסק, ולהעמידה על שלושה חודשים.

הערעור התקבל אפוא במובן זה שהחייב יוכל להגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לניהול תיק 'עוסק מורשה' ביום 6.1.2018; בית המשפט המחוזי ידרש לפרטי ההסדר המוצע ולטענות הצדדים, ידון ויחליט כחוכמתו.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום שבת, 8 בספטמבר 2018

עו"ד נועם קוריס- הבריח נשק לישראל ויישאר במעצר בית עד תום ההליכים


עו"ד נועם קוריס- הבריח נשק לישראל ויישאר במעצר בית עד תום ההליכים

במסגרת ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ע' וינברג-נוטוביץ), במ"ת 13336-07-18 מיום 6.8.2018, המורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו החליט בית המשפט העליון להותיר את ההחלטה על כנה ולהשאיר את העורר במעצר עד תום ההליכים.

נגד העורר ואחרים הוגש כתב אישום ביום 5.7.2018 (כתב האישום תוקן ביום 12.7.2018) הכולל שני אישומים, ומייחס לעורר עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק); ניסיון לסחר בנשק לפי סעיפים 144(ב2) ו-25 לחוק; עבירת נשיאת נשק בצוותא לפי סעיף 144(ב) רישא וסעיף 29 לחוק; עבירת נשיאת אביזר לנשק בצוותא לפי סעיף 144(ב) סיפא וסעיף 29 לחוק העונשין.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע



בתמצית, בכתב האישום מסופר כי העורר, במועד שאינו ידוע למאשימה, קשר יחד עם אחרים קשר להובלת כלי נשק מהשטחים אל תחומי מדינת ישראל, לצורך מכירתם. ביום 21.6.2018, שוחח הנאשם 3 עם העורר וביקש ממנו להכין עבורו נשק לשם מכירתו. נאשם 4 שוחח גם הוא טלפונית עם העורר, שבע פעמים, וביקש ממנו לארגן עבורו נשק לצרכי מכר.

עוד באותו יום, ביקש העורר את עזרתו של נאשם 2 בהובלת נשק מקלקיליה לישראל. השניים יצאו בסמוך לשעה 22:00 לכיוון קלקיליה, שם נפגשו עם אנשים אחרים, והטמינו בדלת הימנית-אחורית של הרכב כלי נשק. בדרכו לישראל, נעצר העורר במחסום בידוק, ובסמוך למעצרו הוא שוחח עם נאשמים 4-3 והורה להם לכבות את מכשירי הטלפונים בעקבות מעצרו.

נועם קוריס עו"ד

עוד מסופר בכתב האישום כי העורר, עובר ליום 20.6.2018, קשר עם נאשמים 4-3, ואחרים קשר למכירת כלי נשק. נאשם 3 התקשר לעורר וביקש ממנו להכין את כלי הנשק לשם ביצוע העסקה וכי הרוכש הפוטנציאלי ביקש לנסות את הנשק. העורר הכין את הנשק, ואף ביצע בהם בדיקה וצילם סרטון המוכיח כי הנשק עובד. באותו ערב, העורר והנאשם 3 נפגשו והעבירו את הנשק לידי הקונה. כעולה מכתב האישום, העורר דאג אף לבדיקת הנשק של עסקה קודמת שהתבצעה יום לפני והוא הציע למוכר לשמן את הנשק.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביקשה המשיבה לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. העורר, באמצעות בא כוחו, הסכים כי קיימות ראיות לכאורה וקיימת עילת מעצר. לבקשת העורר, בית המשפט הורה על הכנת תסקיר מעצר.

בהחלטתו מיום 6.8.2018, עמד בית המשפט על חוות דעתו של שירות המבחן אשר המליץ על שחרורו של העורר למעצר בית מלא, בבית אחותו באום אל פחם בפיקוח מפקחים מתאימים. חרף זאת, בית המשפט הגיע למסקנה, לאחר בחינת מכלול החומר, כי יש לעצור את העורר עד לתום ההליכים. בית המשפט עמד על כך כי העורר הוא הדמות הדומיננטית באירוע; כי העורר הוא 'מומחה' בענייני כלי נשק ויש לו נגישות רבה אליהם. בית המשפט שקל את השיקולים לכאן ולכאן והורה על מעצרו של העורר.

העורר טען כי בית המשפט לא העניק משקל ראוי להמלצת שירות המבחן לפיה יש מקום לשחרר את העורר לחלופת מעצר; לעובדה כי רמת המסוכנות הנשקפת ממנו היא בינונית כפי שנכתב בתסקיר המעצר; גילו הצעירו; היעדר עבר פלילי, והמפקחים המתאימים שהוצעו על ידו. עוד נטען כי שגה בית המשפט עת נתן משקל לשתיקתו של העורר בחקירות, וכן להתרשמותו בעניין קיומם של קשרים עם אנשים בתחום הנשק ולהתייחסות העורר מקלת הראש בענייני נשק. נטען כי ההחלטה חוטאת לתכלית המעצר – האיזון בין האינטרס הציבורי, וחירותו של העורר לאור חזקת החפות העומדת לזכותו.

מעבר לחומרה היתרה שיש בעבירות הנשק כשלעצמן, הרי שבמקרה דנן, התמונה המצטיירת היא שהעורר הוא דמות דומיננטית של סוחר נשק לכל דבר ועניין, בעל נגישות גבוהה לכלי נשק למיניהם, ומי שטובל עמוק בתחום ומשמש ככתובת שאליה פונים להזמנת כלי נשק על סוגיהם השונים. הלכה עמנו, כי בעבירות בנשק, ובפרט עבירות של סחר בנשק, קיימת מסוכנות אינהרנטית לשלום הציבור, שאותה לא ניתן לרוב להפיג באמצעות חלופת מעצר אלא בנסיבות חריגות (ראו, לדוגמה, בש"פ 9713/17 שקיר נ' מדינת ישראל (27.12.2017)). מחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) עולה כי בעבירות נשק ניתן להסתפק במעצר בתנאי איזוק אלקטרוני, רק במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שירשמו – סעיף 22(ב)(1) בצירוף סעיף 21(א)(1)(ג)(2) וסעיף 35(ב) לחוק המעצרים (ראו: בש"פ 6145/16אבוחצירא נ' מדינת ישראל (16.9.2015)). במקרה דנן, לאור כל אלו, החליט בית המשפט העליון לדחות את הערר, וקבע שאין כל נסיבות חריגות המצדיקות בענייננו חלופת מעצר. להיפך, לשתיקתו של העורר בחקירותיו יש השלכה הן במישור הראייתי והן במישור המסוכנות, ולכך גם יש להוסיף כי הנשק מושא האישום השני לא אותר (ראו השוו: בש"פ 1748/11 יחזקאל נ' מדינת ישראל, פסקאות 8-6 (10.3.2011)).

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום שלישי, 21 באוגוסט 2018

האם אפשר לשנות את מיקום הדיון בבית המשפט לתעבורה ?

האם אפשר לשנות את מיקום הדיון בבית המשפט לתעבורה ?
בית המשפט העליון, כבוד השופט א. שטיין, הכריע בימים אלו בבקשתו של אב שביתו ביצעה עבירת תנועה עם רכבו, להעביר את מיקום הדיון בעבירת התנועה מבית המשפט בנצרת לבית המשפט בירושלים, הסמוך למגורי האב וביתו.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

ההחלטה במסגרת הבקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984,  להעברת מקום דיון בתיק משטרה מספר 12882-05-18 מבית משפט השלום לתעבורה נצרת עלית לבית משפט השלום לתעבורה בירושלים התקבלה על ידי בית המשפט העליון.

בית משפט השלום ירושלים הינו קרוב למקום מגורי המבקש (מעלה אדומים) וכן למקום מגוריה של בתו, הגב' חנה בן חמו (ירושלים), שלדבריו ביצעה את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום כאשר היא נהגה ברכב הרשום על שמו במשרד הרישוי.

עו"ד נועם קוריס ושות'

טענה זו נתמכה בתצהירה של הגב' בן חמו, אשר צורף לבקשה והוגש לבית משפט השלום לתעבורה נצרת.

כעולה מן הבקשה, התיק נקבע לדיון ביום 12.9.2018 וטרם קויימה בו הקראה.

כיוון שהמבקש ובתו מתגוררים במרחק גיאוגרפי רב מבית משפט השלום לתעבורה נצרת עלית, וכיוון שבתו של המבקש מודה בביצוע העבירה בה הוא הואשם, דין הבקשה להתקבל.

הדיון בתיק זה ידרוש התייחסות לסעיף 27ב(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], אשר קובע כי כאשר "נעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה... זולת אם הוכיח מי נהג ברכב". המבקש יצטרך אפוא  לדאוג לכך שבתו הנ"ל תעיד להגנתו, אם כתב האישום הנוכחי לא יבוטל ובתו לא תועמד לדין במקומו.

הדיון בתיק יועבר על כן לבית משפט השלום לתעבורה בירושלים.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום שבת, 28 ביולי 2018

עו"ד נועם קוריס- עוד ניצחון לעקרון הפומביות


עו"ד נועם קוריס- עוד ניצחון לעקרון הפומביות
דיון שהחל בהסכמת הצדדים בדלתיים סגורות ומבלי שפרטיו נחשפו לציבור הפך לדיון פתוח לציבור לפי בקשה שהגיש התובע לחשוף את פרטי הסכסוך בתיק. טענות הנתבע שכל מטרת התביעה היא עצם פירסומה לא סיוע לחריגה מעקרון פומביות הדיון וגם לאחר שבית המשפט העליון נדרש לסוגיה הוחלט להשאיר את התיק גלוי לציבור.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

בית המשפט העליון דן לאחרונה בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת א' קלמן ברום) בת"א 63068-07-17 מיום 11.4.2018, בה הוחלט כי ההליך המתנהל בבית המשפט המחוזי יִדוֹן בפומבי.

המשיבה (להלן: צ'רלטון) הגישה תביעה נגד המבקשים (להלן: זלצמן), המבוססת בעיקרה על טענה להפרת זכויות יוצרים של זכויות שידור. ביום 4.9.2017, במהלך דיון שהתקיים במעמד הצדדים בקשר לסעדים זמניים, הסכימו הצדדים באופן זמני על כך שהתיק יתנהל באופן חסוי. לאחר זמן הגישה צ'רלטון בקשה לבית המשפט המחוזי להסרת החיסיון והפיכת התיק לגלוי לציבור. נטען כי עקרון פומביות הדיון מחייב לדון בתיק בפומבי, ואין הצדקה בנדון דידן לחרוג מכך. מנגד, טענו זלצמן כי מטרת הבקשה היא להפעיל עליהם לחץ ולהבאיש את ריחם, כי סיכויי התביעה נמוכים מאד, וכי מתן פומבי לדיון יפגע בפרטיותם באורח קשה. עוד צוין כי בקשתה שלצ'רלטון לא לוותה בתצהיר.
נועם קוריס עורכי דין ומגשרים 2018

בית המשפט המחוזי קיבל את בקשתה של צ'רלטון וקבע כי אין הצדקה בנימוקיהם שלזלצמן לסטות מעקרון פומביות הדיון, ומכאן בקשת רשות הערעור. בבקשה הודגש כי צ'רלטון לא צרפו תצהיר לבקשתם, ודי בכך כדי לחרוץ את גורלה לשבט; כי בית המשפט התעלם מכך שסיכויי התביעה קלושים, וכן מכך שהפגיעה בפרטיותם של זלצמן, בשלומם ובשלום ילדיהם, צריכה לגבור על עקרון פומביות הדיון.

בית המשפט העליון עיין בבקשה על נספחיה ושקל את נימוקיה, והגיע לכלל מסקנה כי דינה להידחות. נקודת המוצא לדיון היא זו הקבועה בסעיף 68(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו "בית משפט ידון בפומבי"זלצמן הם אלו המבקשים לחרוג מנקודת מוצא זו, ועליהם מוטל הנטל לשכנע כי הדבר מוצדק. אכן, מכיוון שהצדדים הסכימו באופן זמני על חסיון ההליך, הייתה זו צ'רלטון שהגישה את הבקשה להסרת החיסיון; אולם באופן מהותי זלצמן הם אלו אשר מבקשים להורות על חיסיון ההליך, ועליהם מוטל הנטל. בית המשפט המחוזי לא קיבל את נימוקיהם, והורה להסיר את החיסיון.

בית המשפט העליון קבע, שכדין הורה בית המשפט המחוזי כפי שהורה.

ראשית, על פני הדברים, דומה שהדרך הראויה לתקיפת החלטת בית המשפט המחוזי הייתה באמצעות הגשת ערעור בתוך שבעה ימים ממתן ההחלטה (ראו סעיף 70ד לחוק בתי המשפט), ואילו הבקשה דנן הוגשה קרוב לחודש-ימים לאחר שניתנה החלטת בית המשפט; יתכן שדי היה בכך על מנת לדחות את הבקשה (השוו רע"א 482/13 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית, פסקה 6 (23.4.2013) (להלן: עניין פלונית)). מכל מקום, מכיוון שלגוף העניין אין הצדקה לקבל את הבקשה, אין צורך להכריע בכך.

כאמור, הנטל להראות כי מתקיים חריג לעקרון פומביות הדיון מוטל על זלצמן. ניתן לראות בבקשתה של צ'רלטון להסרת החיסיון הארעי שניתן בהסכמה, כהודעה על הפסקת הסכמתה הזמנית; ממילא עובר הנטל לזלצמן לנמק מדוע יש להטיל חיסיון על ההליך. נקודה זו מלמדת כי אין משמעות של ממש לכך שצ'רלטון לא צרפו תצהיר לבקשתם, שעה שהנימוקים שבפי זלצמן להטלת החיסיון אינם מצדיקים לעשות כן. בלאו הכי, עמדתה של צ'רלטון אינה מבוססת בעיקרה על עובדות כלשהן אלא על נימוק משפטי, שלפיו אין הצדקה לסטות מעקרון פומביות הדיון; בכגון דא לא היה צורך בתצהיר, ולא היתה מניעה לבית המשפט המחוזי לדון בבקשה ולהכריע בה  (רע"א 1932/18 נמבר נ' רושל, פסקה 11 (29.3.2018)).

מכאן לגופו של עניין. עקרון פומביות הדיון הוא עיקרון חוקתי המעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה, ואשר נחשב ל"אחד העקרונות החוקתיים המרכזיים שביסוד שיטת המשפט שלנו"(ע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444, 450 (1991)). נקודת האיזון בינו לבין הזכות לפרטיות – גם היא זכות חוקתית כבדת משקל – נקבעה על-ידי המחוקק כך ש"עקרון פומביות הדיון נסוג מפני הזכות לפרטיות רק מקום בו הפגיעה בזכות זו היא חמורה" (עניין פלונית, פסקה 9, על-פי לשון סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט; ההדגשה במקור). בכל הכבוד, טענתם של זלצמן לפיה ההליך הוא בעל סיכויים קלושים, וכי חשיפתן של הטענות המועלות כלפיהם בהליך תפגע בהם – אינה מבססת פגיעה חמורה בזכות לפרטיות, יתר על מה שנפגעת פרטיותו של כל אדם הנתבע בהליך אזרחי. הטענות שהעלו זלצמן בבית המשפט המחוזי, שלפיהן "עצם מתן פומביות להליך יסכן את שלום משפחתם במיוחד במקום בו מייחסים להם פעילות עבריינית... יקשה עליהם בחייהם הפרטיים על כל צעד ושעל... עצם תיוגם כאנשים העוסקים בפעילות פירטית מסכנת את שלומם ובטחונם של הנתבעים וילדיהם" – נטענו בעלמא, וממילא אין די בהם על מנת להצדיק סטייה מעקרון פומביות הדיון.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום רביעי, 13 ביוני 2018

עו"ד נועם קוריס- בית המשפט העליון: "שיידעו בעלי הדין כי אין בבקשות סרק לפסילת שופט, כדי להרתיע שופט ממלאכתו".

עו"ד נועם קוריס- בית המשפט העליון: "שיידעו בעלי הדין כי אין בבקשות סרק לפסילת שופט, כדי להרתיע שופט ממלאכתו".

בית המשפט העליון, כבוד השופט י' עמית דחה בפסק דינו את ערעורו של ישראל בן עזרא, לאחר שתביעת לשון הרע שהגיש נדחתה בערכאה הראשונה והשניה ותוך ביקורת על ניסיונות סרק לפסול שופט מלדון בתיק,  "על מנת שיידעו בעלי הדין כי אין בבקשות סרק לפסילת שופט, כמו במקרה דנן, כדי להרתיע שופט ממלאכתו."

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- על מיליון דרכים למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע


לידי עיריית עכו הגיע מידע שלפיו בן עזרא ביקש מקבלן "לנפח" הצעת מחיר, ומתוך התמורה ששילמה העיריה הועברו 8,000 ש"ח לבִתו. בעקבות זאת הוגשה תלונה במשטרה, ובהמשך החליטה המשטרה לסגור את תיק החקירה. ביום 30.5.2014 דווח על סגירת התיק בעיתון "צפון 1", בכתבה שכותרתה: "עכו: המשטרה סגרה את התיק נגד ישראל בן עזרא". בסיום הכתבה הובאה תגובה מטעם עיריית עכו, ותגובה זו היא מושא הסכסוך הנוכחי. נוסח התגובה הוא:

"עיריית עכו טרם קיבלה כל הודעה ממשטרת ישראל על סגירת התיק. התלונה שהוגשה על ידי היועצת המשפטית של העיריה עו"ד כנרת הדר נגד בן עזרא הוגשה לאחר שהתגלו בפניה ממצאים חמורים על התנהלות לכאורה שלא כדין. בכוונת העיריה לערער על ההחלטה לסגור את התיק בפני היועץ המשפטי לממשלה ובמקביל להגיש תביעה אזרחית להשבת הכספים שהוצאו מקופת העיריה שלא כדין ובניגוד מוחלט לנהלים".

העירייה אכן הגישה ערר על החלטה לסגור את התיק. הערר התקבל והוחלט לחדש את החקירה. בנוסף הוכנה בעיריה טיוטת תביעה אזרחית נגד המבקש.

פרסום התגובה בעיתון הוביל את המבקש להגיש תביעת לשון הרע נגד המשיבה ונגד היועצת המשפטית של העיריה באופן אישי, על סך 500,000 ש"ח. בפסק דין מיום 16.12.2016 נדחתה התביעה (ת"א 60766-01-15). בית משפט השלום בעכו (כב' השופט א' בולוס) קבע כי מדובר בפרסום לשון הרע, אך המשיבה הצליחה להרים את הנטל ולהראות שהיא זכאית להגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק). נקבע כי בפני המשיבה נגלו "ממצאים מחשידים", שהונחו גם בפני בית המשפט, בעוד שגרסתו של המבקש מעוררת תמיהות ותהיות רבות. בנוסף נקבע כי הפרסום מגלה עניין לציבור, ולפיכך זכאית המשיבה ליהנות מהגנת "אמת הפרסום" לפי סעיף 14 לחוק. בנוסף נפסק, כי עומדת למשיבה גם הגנת תום הלב, משום שקיימת חובה מוסרית וחברתית לפרסם את החשדות (סעיף 15(2) לחוק). בהקשר זה הודגש כי הפרסום לא נעשה ביוזמת המשיבה אלא בתגובה לכתבה, ונקבע כי הפרסום נעשה בתום לב, לאחר שננקטו אמצעי זהירות ראויים.

המבקש ערער על פסק הדין בפני בית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט המחוזי  (כב' השופטים י' כהןא' טובית' נאות פרי) סמך את ידיו על מסקנותיו של בית משפט השלום בדבר תחולת ההגנות הקבועות בחוק, ודחה את הערעור בפסק דין מנומק מיום 3.7.2017 (ע"א 62261-01-17).

בבקשה לרשות ערעור הועלו טענות רבות בפני בית המשפט העליון, תוך טענות שפסקי הדין של הערכאות הקודמות רצופים עשרות טעויות בדין ובעובדות. המבקש פרש את גרסתו העובדתית לאירועים מושא התלונה, וטען כי בנסיבות העניין לא חלה הגנת "אמת הפרסום". לעניין הגנת תום הלב נטען, בין היתר, כי ענייננו בפרסום על הגשת תלונה לרשות מוסמכת, שאינו חוסה תחת סעיף 15(8) לחוק; כי הפרסום נעשה בזדון; וכי המשיבה לא בדקה את נכונות הפרטים.

בית המשפט העליון קבע, כי לא נגרם למבקש עיוות דין או חוסר צדק. נוכח טענותיו של המבקש יש להבהיר, כי קורא סביר של הכתבה מבין כי עמדת המשיבה היא שהתעוררו חשדות נגד המשיב, וכי החשדות מבוססים על תשתית עובדתית מוצקה ("ממצאים חמורים"). בניגוד לטענת המבקש, המשיבה לא היתה חייבת להוכיח, לצורך הגנתה, כי החשדות התבררו כנכונים.

למעשה, המבקש טען שבקשתו מעוררת "שאלה חוקתית חשובה ביותר" בשתי סוגיות הנוגעות לדיני פסלות שופט. ובית המשפט העליון החליט להתייחס בקצרה לשתי השאלות שהציג המבקש:

"האם ראוי כי שופט בהרכב אשר דחה בקשה לפסול אותו מדיון בתיק, ייטול על עצמו את המושכות ויכתוב את פסק הדין בעצמו"?

ותשובת  בית המשפט העליון לקושיא "חוקתית" זו: כן. ולעיתים הדבר אף רצוי, על מנת שיידעו בעלי הדין כי אין בבקשות סרק לפסילת שופט, כמו במקרה דנן, כדי להרתיע שופט ממלאכתו. שופט רשאי להביע דעתו המקדמית (להבדיל מדעה מוקדמת) הן בערכאה הדיונית ועל אחת כמה וכמה בערכאת הערעור, שעה שטיעוני הצדדים פרוסים בפניו לאחר שהערכאה הדיונית נתנה פסק דינה, ואין בכך עילה לפסילתו.

"האם ראוי שבית המשפט ישחרר את פסק הדין מתחת ידו, בטרם חלף המועד להגשת ערעור על החלטתו שלא לפסול את עצמו"?

ותשובת  בית המשפט העליון לקושיא "חוקתית" זו: כן. ולעיתים הדבר אף רצוי, על מנת שיידעו בעלי הדין כי אין בבקשות סרק לפסילת שופט, כמו במקרה דנן, כדי לעכב מתן פסק הדין.

בסופו של יום קבע בית המשפט העליון, כי הבקשה – שהשתרעה על 26 עמודים וכללה מאות עמודי נספחים – הייתה חסרת עילה על פניה. משכך, המבקש ישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 4,000 ₪.

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן 

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת
עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

יום רביעי, 21 במרץ 2018

עו"ד נועם קוריס: על סודיות בנקאית ועיתונות כלכלית

עו"ד נועם קוריס: על סודיות בנקאית ועיתונות כלכלית
קצת הפתיע אותי לקרוא בעיתון דה מרקר (themarker) בכתבה של כתב שוק ההון ערן עזרן אודות פנייה שפניתי למספר בנקים, אודות לקוח שלי שרצה לגייס 300,000,000 ₪ (שלוש מאות מיליון ₪) בשוק ההון בשביל להשקיע בפיתוח נוסף של המתחמים ובכדי לפתור בעיה משפטית שהייתה לו עם שני בתי מלון ולשם כך נעזר בשירותי.

הכתבה שפרסם עזרן עסקה בגישושים שנעשו במערכת הבנקאית ובשוק ההון, על מנת לגייס חוב עבור המלונות מג'יק סנרייז המתופעל על ידי רשת פתאל ומלון סנרטל פארק אילת שמתופעל על ידי רשת רימונים ובכדי לסיים את הסכסוך המשפטי רב השנים והאמוציות, עם בנק דיסקונט.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

הסיקור המוזר של עזרן שנראה (לפחות לי) כאילו הוזמן על ידי בנק דיסקונט שלו אולי בגלל ההליכים המשפטיים האינטרס לפגוע בעסקה, ושכלל במהדורה המודפסת ובכותרת את המילים הון, תיווך, מלון...
הכתבה של עזרן עוד עברה שינויים ועריכות לא מעטות בגרסת האון ליין באינטרנט, אבל גם נכון למועד כתיבת שורות אלו אין ספק שהוא מתבסס על מידע שנמסר לכתב על ידי בנק כפי העולה מן הכתבה בהקשר לפנייתו של הח"מ, ולמרות שהכתבה לא חשפה לציבור את המידע הרלבנטי .למדי-  על איזה בנק מדובר ?
זה קצת מציק, כי הטיעון של חיסיון לגבי מקור עיתונאי לא יוכל לעולם לגבור על זכותו של הציבור לדעת איזה בנק הפר את חובתו הקבועה בחוק לסודיות של הבנק: "חובתו של בנקאי שלא לגלות לצד ג’, שאינו מוסמך"
הבנק גם, לא יוכל לטעון לפגיעה בפרטיותו, שכן הבנק בחשיפת מידע עסקי או פניה של לקוח פוגע בפרטיותו של אדם בשר ודם, אשר חוק הגנת הפרטיות בא להגן עליו ואילו החיסיון העיתונאי במקרה זה אינו יכול לפגוע בזכות לפרטיות, לא שברור שמדליף המידע הסודי הינו בנק.
עו"ד נועם קוריסבקשר לאותה כתבה מוזרה, כדאי אולי לשתף, גם בפנייתו הראשונה של עזרן אלי, בטענה שהלקוח שלי ביקש ממני לדבר איתו ולמסור לו פרטים לצורך כתבה (מה שלטענת הלקוח שלי לא היה ולא נברא), וכעבר פחות מדקה- סמס מהלקוח שלי לגבי עזרן שדווקא טען בפניו שאני הוא זה שביקש שהלקוח ימסור מידע ?! (מה שכמובן לא היה ולא נברא).

אציין שניסיתי לאמת עם עזרן את הפנייה המוזרה והמקבילה אלי ואל הלקוח שלי בטענה שהפנינו אותו אחד אל השני, אבל הוא טען בסתמיות שהוא לא עשה שימוש בשמי..
בכל מקרה, לא אני לא יודע אם הכתבה התרשלה גם בעוד נושא או סתם ניסתה ליצור קצת צהוב בסיפור, אבל ראיתי ששוב ושוב הזכיר עזרן את שמי בכתבה בהקשר לחקירת פרשת איקיוטק, מסיבותיו שלו הוא רק שכח ציין שהפרשה נגנזה כמו שפורסם למשל בישראל היום.


עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

יום שני, 19 במרץ 2018

עו"ד נועם קוריס כותב על דונלד טראמפ, שיקום כלכלי וחדלות פירעון

עו"ד נועם קוריס כותב על דונלד טראמפ, שיקום כלכלי וחדלות פירעון

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים, מאסטר מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם
 קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004
עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק
עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות

קראתי כמה מהספרים שדונלד טראמפ נשיא ארה"ב כתב על עצמו, "הדונלד", כך הוא קורא לעצמו, חווה על בשרו פשיטת רגל או כמה, הגיע לחדלות פרעון, ואף לאחר שצבר חובות של 9 מיליארד דולר ומצא עצמו מסתכל על הומלס אקראי בניו יורק - אמר לעצמו שאותו ההומלס שווה 9 מיליארד דולר יותר ממנו

את תפיסתו של דונלד טראמפ בכל הנוגע ל"ללכת בגדול" הוא המשיל בערך כך, עדיף לפשוט רגל בניסיון להרים את הקניון הגדול ביותר מטקסס מאשר לפשוט רגל בניסיון לבנות בית דו משפחתי

אותו דונלד טראמפ הסביר, שבעסקי הבנייה מהם הגיע, וגם בכל עסק אחר, בשביל לבנות מגדל גבוה צריך קודם לכן לחפור יסודות עמוקים. אם אתה לא בנאדם שיחפור יסודות עמוקים, עדיף שלא תבנה מגדל גבוה אלא רק בית חד קומתי.

בישראל, מושלמת בימים אלו מהפכת חקיקה בתחום חדלות הפירעון, כאשר לראשונה השתנו הערכים עליהם מגן החוק ואליהם הוא שואף, ועתה השיקום הכלכלי של החייב יהפוך להיות אחד ממטרות ההליכים במצבים של חדלות פירעון

עד לאחרונה, השבת מירב החוב לנושים היווה את הערך הבלעדי בהליכי הפש"ר, כאשר עניינים כזכויות עובדים ונושים מובטחים הביאו את עיקר השאלות. עתה בחוק לחדלות פירעון ושיקום כלכלי מביא המחוקק תקווה למצויים בחדלות פירעון, ונותן מסלול ודרך לשיקום כלכלי

נועם קוריס משה אביב

:תגיות

עו"ד נועם קוריס, דונלד טראמפ, חדלות פירעון, שיקום כלכלי

יום שלישי, 13 בפברואר 2018

אם הייתם יכולים לקבל 20,000 ₪ במתנה...

מה הייתם בוחרים, אם הייתם יכולים לקבל 20,000 ₪ במתנה, ובאותה ההזדמנות לראות גם איך כל אחד מתוך מיליוני הישראלים, מקבלים את אותו הסכום, והכל בלחיצת כפתור?

את הדמוקרטיה המציאו היוונים באתונה בשנת 500 לפנה"ס בערך, מתוך רעיון פילוסופי שהדעה של הרוב היא הדעה הנכונה ביותר, מכל הדעות. הדמוקרטיה עוד המשיכה והתפתחה, עברה טלטלות במלחמת העולם השנייה והיום בעידן הרשתות החברתיות, נראה שהדמוקרטיה היא כבר משהו אחר לגמרי.

תדמיינו לעצמכם למשל, שהייתם צריכים לבחור בלחיצת כפתור האם כל בית אב בישראל יקבל באופן מיידי כ 100,000 ₪ לחשבון הבנק, או 20,000 ₪ לחשבונו של כל ישראלי, וזאת תוך פגיעה 'רק' בעשרה אנשים.

אני לא רוצה להתחייב, אבל נראה לי שאם יערך משאל עם בנושא, ועוד משאל עם דיסקרטי ואנונימי בלי שאף אחד ידע מה הצבעת, יתקבל רוב גדול להצעה שכל ישראלי יקבל 20,000 ₪ ורק עשרה ישראליים יפגעו מכך.

אני לא נכנס לרגע גם לחוקיות של הדברים ונשאר ברמה הפילוסופית, אבל נכון לסוף שנת 2016 הונם של עשרת הישראלים העשירים בארץ מגיע במשותף לסך של כ 200 מיליארד ₪ (לפי פורבס) ואוכלוסיית ישראל מורכבת מקצת פחות משני מיליון בתי אב, ובערך 9 מיליון אזרחים. (לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

אני לא נכנס גם לטכניקות החקיקה כרגע, אבל אני בטוח שאפשר לנסח בצורה אובייקטיבית חוק מתאים, שינוסח במעורפל ובלי שמות, אבל יפגע בדיוק במטרה, שכבר מלכתחילה הוגדרה.
עכשיו בטח יקומו כמה מאיתנו ויגידו שזה לא צודק ולא מוסרי ולא חקיקתי ולמעשה הם די צודקים אבל את כל הדברים האלו, נראה לי שההמון ברשתות החברתיות כבר יצליח למוסס, ואני גם לא מקנא במי שינסה להתעקש ולעמוד בדרכם של עשרות אלפי שקלים, שבדיוק אמורים להיות משוגרים אל האוברדראפט בחשבונם של מיליוני ישראלים.
.

נועם קוריס

אומנם אני מניח שלעשרת הישראלים שיפגעו מהסיפור יש את עורכי הדין הכי טובים, לצד שליטה כמעט משמעותית בתקשורת ובדעת הקהל- אבל אל תתעלמו מכוחו העולה של ההמון בעידן הפייסבוק, הטוויטר והאינטרנט. ואל תשכחו שגם אנשי המשפט הם בני אדם.

עכשיו מצד אחד תודו, שיש קסם ברעיון הפילוסופי שהועלה – ואין כמעט ישראליים שיגידו לא לסגירת המינוס במתנה, ומנגד תודו שיש בו לכל הפחות בעיית מוסר 'קלה'.

אני גם לא בטוח בכלל, שאנשים כמו איל עופר, פאטריק דרהי, סטף ורטייהמר, ארנון מילצ'ן, שרי אריסון, טדי שגיא, עידן עופר, משפח' עזריאלי, יצחק תשובה וחיים סבן, שהינם עשרת האנשים העשירים בישראל כל כך יאהבו את הרעיון, אבל לפחות חלקם בטח יזדהו עם ההרגשה, שהרעיון הזה די דומה למשל, למתווה הגז ולשינויי החקיקה לאחר חתימת ההסכם של המדינה עם יצחק תשובה או כמעט לכל חוק אחר שמחוקק ברוח הסוציאליזם.

זהו, העליתי נקודה על כוחו של ההמון בעידן הרשתות החברתיות, תחשבו על זה. 

יום חמישי, 25 בינואר 2018

עו"ד נועם קוריס: על דוקטורט, פרופ' וביקורת עיתונאית

עו"ד נועם קוריס: על דוקטורט, פרופ' וביקורת עיתונאית
קראתי בזמן האחרון סדרת כתבות של כתבת שאני בדרך כלל מאוד מעריך, טלי חרותי סובר מעיתון הארץ, אשר לדעתי באופן לא אופייני לה, קצת נסחפה  לכתוש בסדרת כתבות אודות תארים אקדמאיים שונים, את השימוש בהם, בעיקר בקרב עורכי דין.
בסדרת הכתבות קיימת ביקורת רבה על שימוש בתארי דוקטור ופרופ' במקרים מסויימים, בחלק מהמקרים נראה שהביקורת של חרותי סובר מוצדקת אך במקרים אחרים נראה שסדרת הכתבות מופנות ביקורת ישירה או מרומזת, לעיתים שלא בצדק.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

באחת הכתבות בסדרה, הוכנס שמו של כבוד השופט המוערך הפרופ' עופר גרוסקופף בכותרת המשנה של הכתבה, כמקבילה לתואר דימוני בכישוף ולאחר שורות ארוכות הביעות זעזוע כנראה מוצדק משימושים שונים בתארים אקדמאיים, מובאת עוד כותרת משנה בדבר השופט הדוקטור שמשתמש בתור פרופ'...
רק לקראת סוף איזור הכתבה בכותרת המשנה, מסבירה חרותי סובר, כנראה כדי לצאת ידי החובה, כי השופט עופר גרוסקופף  שחותם על פסקי הדין שלו בתואר "השופט פרופסור עופר גרוסקופף". אכן היה פרופסור חבר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, אבל  מאז 2009, הוא שופט.
השופט אתם יודעים, אכן היה מרצה מוערך ופרופ' נחשב, אשר מאז שנרתם לעולם השפיטה זוכים מתדיינים רבים לפסקי דין איכותיים היוצאים תחת ידיו- ועדיין, האם באמת לא סביר לכנותו עדיין פרופ'- תואר אותו אכן הרוויח. אולי לא מיותר לציין שמעולם לא ראיתי ביקורת דומה על נשיאי בית המשפט העליון לשעבר ועל עוד רבים וטובים שחזו בתפקידים ציבוריים אחרים תוך שנעשה שימוש שגור בתואר האקדמי שקיבלו.
בכתבה אחרת בסדרה עלתה טענה נגד תואר הדוקטורט של האוצר הראשי במוזיאון ישראל.
שוב, במקום כולשהו בכתבה נכתב,  שהדוקטורט מאושר, האוניברסיטה מוכרת, ועדיין, העולתה ביקורת על כך שאת התואר השלישי עשה האוצר בעיקר בהתכתבות. ועל כך "שהוא קיבל את התואר מאוניברסיטה בפולניה, ולא, למשל, מהאוניברסיטה העברית.  גם אם מדובר באוניבריסטה מצוינת , הפורמט הזה - התכתבות, כל כך מרגיז אנשים שטרחו ונסעו וחיו בקהילה מחקרית, והקדישו מחייהם כדי לעשות את זה בצורה שלמה והוליסטית. אבל ככה זה עובד."
נראה לי בשלב הזה אולי כדאי להסביר יותר את העובדה, שתואר שלישי, התואר דוקטור, הוא תואר שהינו למעשה עבודת מחקר. כלומר עבודה אחת של מחקר בתחום ההתמחות.
 
נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס
נניח בעולם המשפט, עורכי הדין שזכו לביקורות רבות בסדרת הכתבות מקבלים לעסוק רישיון לעסוק במקצוע לאחר סיום תואר ראשון באקדמיה ותקופת התמחות בפועל, בפיקוחו של מאמן מוכר.
במקצוע המשפטים למשל, אין באמת צורך בפרקטיקה היומיומית בתואר שני או בדוקטורט שכן להבדיל נניח מרופאים או פסיכולוגים שרשאים לעסוק במקצוע רק לאחר סיום תואר שני או שלישי, הרי שעורכי הדין אכן ממשיכים פעמים רבות ללמוד בתארים מתקדמים, דווקא בשביל להרחיב ולהעמיק את הידע האקדמי המקצועי, מעבר לסטנדרטים שמציב המחוקק.
תואר דוקטורט במשפטים הוא גם תואר שמסתכם בעבודה אחת המוגשת לבדיקה ואשר המגיש שלה צריך גם להגן עליה בפני ועדה. אם תרשו לי להמשיל כאן משל אז אני רואה את התהליך כתהליך דומה במידה מסויימת לטיפול בתיק משפטי גדול בו על עורך הדין לבצע מחקר מקיף של החומרים ושל הפסיקה ולאחר מכן לכתוב ולהגיש את המסמכים הרלבנטיים, ואז להגן עליהם בדיון בפני בית המשפט.
עכשיו כשאני מנסה לפרק את כוונת הביקורת כלפי עריכת עבודת דוקטורט במשפטים און ליין, קצת קשה לי להבין מה הבעיה עם זה, כאשר היום ממילא כמעט כל מה שאנחנו עושים קורה באמצעות המייל וכמעט כל מחקר או, עבודה או מסמך משפטי שנפיק- עדיין סביר להניח שהכלי החשוב ביותר לצורך העבודה יהיה המחשב הפרטי שלנו, יחד עם הגישה האינסופית באינטרנט למאגרי המידע ולתקשורת און ליין עם גורמים קשורים.
כמו שכתבתי בהתחלה, את הכתבת טלי חרותי סובר אני בדרך כלל מאוד מעריך ונהנה לקרוא אבל נראה לי שהפעם, לפחות חלק מהביקורת שהציגה בסקירה שלה, לדעתי לא באה במקומה.
עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן 
עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת
עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה