יום חמישי, 25 בינואר 2018

עו"ד נועם קוריס: על דוקטורט, פרופ' וביקורת עיתונאית

עו"ד נועם קוריס: על דוקטורט, פרופ' וביקורת עיתונאית
קראתי בזמן האחרון סדרת כתבות של כתבת שאני בדרך כלל מאוד מעריך, טלי חרותי סובר מעיתון הארץ, אשר לדעתי באופן לא אופייני לה, קצת נסחפה  לכתוש בסדרת כתבות אודות תארים אקדמאיים שונים, את השימוש בהם, בעיקר בקרב עורכי דין.
בסדרת הכתבות קיימת ביקורת רבה על שימוש בתארי דוקטור ופרופ' במקרים מסויימים, בחלק מהמקרים נראה שהביקורת של חרותי סובר מוצדקת אך במקרים אחרים נראה שסדרת הכתבות מופנות ביקורת ישירה או מרומזת, לעיתים שלא בצדק.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

באחת הכתבות בסדרה, הוכנס שמו של כבוד השופט המוערך הפרופ' עופר גרוסקופף בכותרת המשנה של הכתבה, כמקבילה לתואר דימוני בכישוף ולאחר שורות ארוכות הביעות זעזוע כנראה מוצדק משימושים שונים בתארים אקדמאיים, מובאת עוד כותרת משנה בדבר השופט הדוקטור שמשתמש בתור פרופ'...
רק לקראת סוף איזור הכתבה בכותרת המשנה, מסבירה חרותי סובר, כנראה כדי לצאת ידי החובה, כי השופט עופר גרוסקופף  שחותם על פסקי הדין שלו בתואר "השופט פרופסור עופר גרוסקופף". אכן היה פרופסור חבר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, אבל  מאז 2009, הוא שופט.
השופט אתם יודעים, אכן היה מרצה מוערך ופרופ' נחשב, אשר מאז שנרתם לעולם השפיטה זוכים מתדיינים רבים לפסקי דין איכותיים היוצאים תחת ידיו- ועדיין, האם באמת לא סביר לכנותו עדיין פרופ'- תואר אותו אכן הרוויח. אולי לא מיותר לציין שמעולם לא ראיתי ביקורת דומה על נשיאי בית המשפט העליון לשעבר ועל עוד רבים וטובים שחזו בתפקידים ציבוריים אחרים תוך שנעשה שימוש שגור בתואר האקדמי שקיבלו.
בכתבה אחרת בסדרה עלתה טענה נגד תואר הדוקטורט של האוצר הראשי במוזיאון ישראל.
שוב, במקום כולשהו בכתבה נכתב,  שהדוקטורט מאושר, האוניברסיטה מוכרת, ועדיין, העולתה ביקורת על כך שאת התואר השלישי עשה האוצר בעיקר בהתכתבות. ועל כך "שהוא קיבל את התואר מאוניברסיטה בפולניה, ולא, למשל, מהאוניברסיטה העברית.  גם אם מדובר באוניבריסטה מצוינת , הפורמט הזה - התכתבות, כל כך מרגיז אנשים שטרחו ונסעו וחיו בקהילה מחקרית, והקדישו מחייהם כדי לעשות את זה בצורה שלמה והוליסטית. אבל ככה זה עובד."
נראה לי בשלב הזה אולי כדאי להסביר יותר את העובדה, שתואר שלישי, התואר דוקטור, הוא תואר שהינו למעשה עבודת מחקר. כלומר עבודה אחת של מחקר בתחום ההתמחות.
 
נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס
נניח בעולם המשפט, עורכי הדין שזכו לביקורות רבות בסדרת הכתבות מקבלים לעסוק רישיון לעסוק במקצוע לאחר סיום תואר ראשון באקדמיה ותקופת התמחות בפועל, בפיקוחו של מאמן מוכר.
במקצוע המשפטים למשל, אין באמת צורך בפרקטיקה היומיומית בתואר שני או בדוקטורט שכן להבדיל נניח מרופאים או פסיכולוגים שרשאים לעסוק במקצוע רק לאחר סיום תואר שני או שלישי, הרי שעורכי הדין אכן ממשיכים פעמים רבות ללמוד בתארים מתקדמים, דווקא בשביל להרחיב ולהעמיק את הידע האקדמי המקצועי, מעבר לסטנדרטים שמציב המחוקק.
תואר דוקטורט במשפטים הוא גם תואר שמסתכם בעבודה אחת המוגשת לבדיקה ואשר המגיש שלה צריך גם להגן עליה בפני ועדה. אם תרשו לי להמשיל כאן משל אז אני רואה את התהליך כתהליך דומה במידה מסויימת לטיפול בתיק משפטי גדול בו על עורך הדין לבצע מחקר מקיף של החומרים ושל הפסיקה ולאחר מכן לכתוב ולהגיש את המסמכים הרלבנטיים, ואז להגן עליהם בדיון בפני בית המשפט.
עכשיו כשאני מנסה לפרק את כוונת הביקורת כלפי עריכת עבודת דוקטורט במשפטים און ליין, קצת קשה לי להבין מה הבעיה עם זה, כאשר היום ממילא כמעט כל מה שאנחנו עושים קורה באמצעות המייל וכמעט כל מחקר או, עבודה או מסמך משפטי שנפיק- עדיין סביר להניח שהכלי החשוב ביותר לצורך העבודה יהיה המחשב הפרטי שלנו, יחד עם הגישה האינסופית באינטרנט למאגרי המידע ולתקשורת און ליין עם גורמים קשורים.
כמו שכתבתי בהתחלה, את הכתבת טלי חרותי סובר אני בדרך כלל מאוד מעריך ונהנה לקרוא אבל נראה לי שהפעם, לפחות חלק מהביקורת שהציגה בסקירה שלה, לדעתי לא באה במקומה.
עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן 
עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת
עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

יום רביעי, 10 בינואר 2018

עו"ד נועם קוריס: על מעצרים וחקירות, תקשורת, איקיוטק ולשון הרע

עו"ד נועם קוריס: על מעצרים וחקירות, תקשורת, איקיוטק ולשון הרע

זה לא סוד שמשרד עורכי דין נועם קוריס ושות אותו ייסדתי בשנת 2004 נתן משך השנים שירותים משפטיים למאות רבות של עסקים בישראל וביניהם גם חברות מובילות ובולטות במשק. בהיקפים מסויימים של תיקים נדמה לפעמים שמקבלי השירות והמענה הם גם הצדדים שכנגד בתיקים, ולא רק הלקוחות הפורמליים.

אנשים מהצד פחות יודעים מה ההשפעה של חקירת משטרה ומעצר מתוקשר על משרד עורכי דין מוביל, וכנראה על כל מי שחשוף לציבור רחב הם מאוד משמעותיים.

לא מזמן סיפרתי בטור בישראל היום בנושא פרשת איקיוטק, על כך שחקירה או מעצר מתוקשרים, הם בדיוק כשמם- מתוקשרים. לא מאוד הרחבתי על ההשלכות של חקירה ומעצר מתוקשרים אבל ציינתי בכל מקרה שחקירה או מעצר אינם נחשבים כעונש ולמעשה כל אדם עלול למצוא עצמו נחקר או אף נעצר, גם אם לא עשה מעשה אסור ולא חוקי.

בשיטת המשפט הישראלית, קיומה של חקירה אינה מהווה עונש, כמו גם שמעצר במסגרת חקירה או מעצר בית כלל אינם מהווים עונש, לבתי המשפט גם אין סמכות להטיל מעצר בית כעונש, אלא שמעצר בית הנו כלי חקירתי, אשר באמצעותו מחייבים חשוד שעדיין נמצא תחת חזקת חף מפשע בהגבלות של אי יציאה מהבית למשל, ללא אישור של החוקרים במשטרה, לפרק זמן מוגבל- ובדרך כלל לצורך ביצוע חקירה מוגדרת מראש על ידי המשטרה, אשר יציאתו של אותו אדם מביתו- עלולה אולי לסכן.

בשלב בו אדם מצוי במעצר בית, אין כמעט חשיבות ברמה הפרקטית לראיות שבידיו בדבר חפותו, שכן ממילא הרשות החוקרת עוסקת בצורה שיטתית של איסוף ראיות להוכחת תיזה, ובדרך כלל רק זמן רב יחסית לאחר מכן בוחנת הרשות התובעת האם נאספו די ראיות על מנת להצדיק הגשת כתב אישום, כך שלרוב בפועל- ראיות מפריכות לא ימנעו את מעצר הבית, לצורך ביצוע חקירה מוגדרת בזמן זה- של הרשות החוקרת.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

פרסומים על מעצרים וחקירות אנחנו שומעים ורואים הרבה, פרסומים על תוצאות של חקירות או סיומן של פרשות בהן איש ציבור או אדם זה או אחר נעצר ולאחר החקירה הוברר שאין להעמידו לדין, כמעט איננו שומעים.

לא כולם יודעים, אבל סעיף 25 (א) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה 1965 קובע, כי אם פורסם באמצעי תקשורת שנפתחה חקירה פלילית נגד אדם או שהוגש נגדו כתב אישום או שהורשע בעבירה, והתקבלה החלטה לסגור את התיק, לא להגיש כתב אישום או לעכב הליכים, או שזוכה האדם או התקבל ערעורו, לפי הענין (בסעיף זה - החלטה עדכנית), ודרש אותו אדם בכתב מאמצעי התקשורת לפרסם את ההחלטה העדכנית, יפרסם אמצעי התקשורת את ההחלטה העדכנית בתוך זמן סביר מיום קבלת הדרישה.
תת הסעיף (ב) של אותו סעיף בחוק קובע, כי החלטה עדכנית תפורסם בהבלטה הראויה ובהתחשב, בין השאר, בדרך שבה פורסמה הידיעה שאותה יש לעדכן.
נראה לי שרובכם שמתם לב, שבעבר לפני מספר שנים פורסמו בתקשורת ידיעות מרובות בעניין פרשת איקיוטק, כאשר רבות מהכתבות בתקשורת אודות פרשת איקיוטק עסקו דווקא בעורכי הדין שנטלו על עצמם לייצג חברה זו.
בעניין פרשת איקיוטק, בחרו רבים בתקשורת ואחריהם גם חלק מהרשויות להפנות חשדות נגד עורכי הדין שייצגו את החברה ואף דבר החקירה והבדיקה של לשכת עורכי הדין בעניינם של עורכי הדין שייצגו את איקיוטק זכתה לכותרות רבות.
הרבה כלי תקשורת פרסמו את הבדיקות והחקירות של עורכי הדין שייצגו את איקיוטק אבל אם להגיד את האמת, בינתיים לא ראיתי כתבות דומות שעדכנו את הציבור על כך שדווקא בחינת הטענות ובחינת העובדות לימדו, שעורכי הדין של איקיוטק לא עברו עבירות משמעתיות לפי החלטתה של לשכת עורכי הדין כך שפרשת איקיוטק נגנזה לאחר בדיקות מקיפות ומעמיקות שנעשו על ידי לשכת עורכי הדין- תוך שנקבע שעורכי הדין עצמם פעלו בצורה סבירה ומבלי שעברו שום עבירה.
בכל מקרה ובינתיים, עד שאמצעי התקשורת שפרסמו את דבר החקירה של לשכת עורכי הדין יפרסמו גם עדכון מתאים על גניזת פרשת איקיוטק בהקשר של עורכי הדין- אז הנה אני מעדכן אותכם שלשכת עורכי הדין קבעה שפרשת איקיוטק נגנזה, ושהבדיקה הראתה שלפחות הח"מ לא ביצע שום עבירה.
  

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

יום שני, 8 בינואר 2018

עו"ד נועם קוריס – על גירושין, על כתובה ועל מחצית דירה

עו"ד נועם קוריס – על גירושין, על כתובה ועל מחצית דירה



נועם קוריס
נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוג עו"ד נועם קוריס ושות' הצטרפו אלינו בפייסבוק נועם קוריס עו"ד  
בשנת 1999, בתור סטודנטים למשפטים, למדנו בבית הספר למשפטים, שכשאר זוג יהודי רוצה להתגרש בישראל קיימת בעניינים מסויימים סמכות מקבילה לפי החוק, לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה.
במילים אחרות, יוצא שאם כבר מחליטים להתגרש אז כדאי למהר ולהיות הראשון שפונה לערכאות, שכן הפנייה הראשונה היא זו שקובעת עם בית הדין הרבני ידון בסכסוך או בית המשפט לענייני משפחה.
הסמכויות המקבילות לכאורה הביאו למצב, שבו מהירה אצבע על ההדק, ולא פעם גם עורכי הדין עוד מאיצים בלקוח או הלקוחה למהר ולהתחיל בהליך הגירושין, בשביל להיות הראשון ולקבל יתרון.
אז הרבה זמן עבר מאז שסיימתי את בית הספר למשפטים והיום המצב שונה, בתי המשפט כמו גם בתי הדין הרבניים לא ממהרים ללכת שבי וכך למשל במקרים בהם אישה דורשת מחצית מהרכוש בבית משפט לענייני משפחה, יש להניח שבית הדין הרבני יקבע שהיא אינה זכאית עוד לכתובה.
עו"ד אלכסנדר כהן (עו"ד אלכס כהן) שעוסק במשפטי גירושין מספר לי, ששוב ושוב מגיעים אל משרדו גברים, אנשים שבורים, לאחר שעלתה תמונה בראשם, לפיה בגירושין האישה תקחח את מחצית הכסף ממכירת הדירה, וגם תדרוש ותקבל את פדיון דמי הכתובה, ובכך למעשה תיקח גם את חצי הדירה השני, שלהם.
עו"ד כהן מסביר, שמרוץ הסמכויות המוכר אומר, שהתביעה בין הצדדים, שהוגשה קודם לבית הדין הרבני- תתנהל בבית הדין הרבני, ואם קודם הוגשה לבית משפט לעניינ י משפחה תתנהל בו.
אם האישה תגיש את התביעה קודם לבית משפט לענייני משפחה, ענייני הרכוש יישמעו שם, ואחר כך האישה יכולה גם לתבוע את כתובה ברבנות. עם זאת האישה לא תקבל תשלום כפול, לפי פסק דין בבלי, כל שקל שהאישה מקבלת בחלוקת רכוש בבית משפט לענייני משפחה, יש להוריד מהכתובה. כך, שאם הכתובה היא למשל 555,555 שקלים, והצדדים מכרו דירה, ונשאר להם אחרי סילוק חובות 600,000 לכל אחד, יראו את הבעל כאילו כבר שילם את דמי הכתובה האמורה.
אבל יש להבדיל, בין תביעות למזונות ילדים, שגם אם רוצים לנהל ברבנות (בית הדין הרבני), האישה עלולה למשוך את הדיון בנושא אל בית המשפט לענייני משפחה, להבדיל מהדיון בסכסוכים על הרכוש.
לכן, לא צריך לפחד, כמו שאומרים השופטים, אי אפשר "לקבל גם וגם", ולכן מי שתבעה בבית משפט לענייני משפחה, לא תקבל את הכתובה בנוסף לתביעתה, ככל שמה שקיבלה בחלקת רכוש עולה על הכתובה.
עו"ד כהן מספר, שאחרי שהגברים מקבלים תמונה נכונה על המצב המשפטי שלהם, יכול המשפט להתנהל על מי מנוחות, ולמרות הסמכויות המקבילות בישראל, אישה לא יכלה לקחת מבעלה במסגרת גירושין, את מה שלא מגיע לה.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס – כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה