יום חמישי, 23 ביוני 2016

דיני התקשורת

ההסדרה של דיני התקשורת היא הסדרה רבת רבדים-
1.      רובד של חקיקה ראשית.
2.      רובד של חקיקת משנה (תקנות, צוים, כללים).
3.      רובד רישיונות/ זיכיונות.
4.      רובד של הוראות מנהל ספציפיות (חלקן באתר משרד התקשורת).

חייבים לבחון את כל הרמות ולא לעצור בפעם הראשונה שמוצאים אזכור לנושא שאנו מחפשים.

ישנם 3 חוקים עיקריים שמסדרים את דיני התקשורת-
1.      חוק התקשורת- בזק ושידורים, תשמ"ב 1982. בעבר הוא נקרא חוק הבזק. משנת 2001 שהיה תיקון מאסיבי בחוק הוא הפך לחוק בזק ושידורים. להביא לשיעור הבא. מסדיר שידור רב ערוצי למנויים – הסדרת שירותי הטלוויזיה של הכבלים והלווין. האם סלקום TV גם יכלל? שאלה.
2.      חוק שמסדיר את עולם האלחוטי- פקודת הטלגרף האלחוטי (נוסח חדש) תשל"ב 1972. להביא לשיעור הבא. מפעילים וירטואלים – אין להם רשת ותדרים משלהם אלא מקבלים השירות ממפעיל סלולארי אחר – לכן הרישיון שלהם מתייחס לפעילות הזו.
3.      חוק משמסדיר את שידורי הטלוויזיה והרדיו- חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו- תש"נ 1990. החוק עוסק בשידורים שחוק התקשורת לא מכסה – רדיו, שידורי טלוויזיה (ערוץ 2, 10). מקים רגולטור בשן הרשות השניה.
יש כ"כ הרבה רגולציה מסיבות הסיטוריות – בעבר המדינה ביצעה את פעילות התקשורת. פעם שירותי טלפון ניתנו ע"י משרד התקשורת. לאחר מכן הוקמה חברת בזק שתחילה הייתה חברה ממשלתית ועם השנים התחום נפתח לתחרות. המעבר גם לצורך להסדיר את כל ההיבטים. גם המגמה הזו עוברת תהליך של שינוי ויש הקלה בעומס הרגולטרי.
בנוסף, כדי לאפשר תחרות היה צריך בהתחלה קשרי גומלין בין החברה הקיימת (בזק מול קווי זהב וברק בלי שתנהג באיפה מול החברה הבת שלה בזק בינלאומי) מה שיוצר רגולציה נוספת. בנוסף יש כאן משאב מוגבל – לתקשורת אלחוטית (סלולארי, מכשירי קשר) – ולשם כך חייבים אסדרה איך לחלקו בצורה שוויונית וכד'.
אם חברה מפירה את חובותיה – ההפרה יכולה להיות של החוק, התקנות, הוראות ברישיון. יש שני מסלולים – פניה לרגולטור שאמור לפקח, או פניה לבית המשפט.
כמו כן חוקי היסוד בעלי השפעה משמעותית על דיני התקשורת.
ישנו ממשק בין דיני התקשורת לבין ההגבלים העסקיים/דיני התחרות- ישנם מצבים שמוסדרות על ידי הוראות של עולם התקשורת והוראות שמוסדרות על ידי ההגבלים העסקיים.
משפט משווה- מהם הסדרים שנהוגים בחו"ל- ונסתכל בעיקר על שתי מערכות-
1.ITU- איגוד הבזק הבינלאומי- סוכנות של האו"ם- שעניינה בהסדרה רגולטורית של עולם התקשורת בהיבט הבינלאומי כלומר בקשר שבין מדינות. תקשורת היא מטבעה חוצת גבולות ולכן ההסדרה העולמית היא מאוד חשובה.  193 חברות בארגון, יש 700 גופי תקשורת שהם לא מדינות שהם חברים והם פעילים בארגון הזה. השימושים של תדרים לשירותים שונים נקבעים על ידי ה- ITU. ישנה חקיקה במסגרת של משפט בינלאומי פומבי שמחייבת את כל אותן 193  מדינות לייצר נורמות משפטיות. מסמכי היסוד שלו הם חוקה, אמנה ותקנות. זו דוגמא מובהקת למשפט פומבי בינלאומי הסכמי. יש סוגיות, כמו הפרעות בין לוויניים, שזכתה להסדרה ייחודית דווקא שם. הקביעה ששידורי רדיו בכל ארץ יהיו בתדרים שבין 87 ל107 – נקבעה בתקנות הITU. מכוח זה כל התעשייה פועלת.
2.      EU- האיחוד האירופי- מערכת שחודרת לתוך המשפט המדינתי שכל אחד מהמדינות החברות. לאיחוד האירופי יש חקיקה נפרדת בין היתר גם בתחום התקשורת, והיא חודרת למערכת המשפטית של  המדינות ונותנת תוקף מחייב ועדיפות נורמטיבית במקרה של התנגשות.
הרגולטר, מישהו בעל סמכות בתחום התקשורת, גוף מקצועי לא ממשלתי, כלומר הרגולטור הוא חלק מהשלטון ולא חלק מהממשלה, למשל בארה"ב הרשות נקראת ה- FCC או באנגליה הגוף נקרא- OF COM .

לEU שתי צורות חקיקה- (מלבד אמנת היסוד)

1.      רגולציה- תקנות- חל כלשונו באופן מיידי, ברגע שיוצא מבריסל אז הרגולציה חלה אוטומטית על המדינות באיחוד האירופי.
2.      דרקטיבות- הנחיות- כל מדינה צריכה להתאים את עצמה להנחיות, יש מדינות שמחוקקות חוק נפרד שמיישם את הדרקטיבה בשיטה שלה, לפעמים זה יכול להיות בחקיקת משנה. מה קורה אם מדינה לא מיישמת את הדרקטיבה? הנציבות תפתח בהליך משפטי נגדה באיחוד האירופי. האזרח יכול להסתמך על הדרקטיבה האופן ישיר אם המדינה לא מיישמת את הדרקטיבה. וזה יידון בבית המשפט של המדינה או שיפנה בשאלות משפטיות לבית המשפט של האיחוד האירופי.
הגופים הללו לא מסדירים אותם דברים. כללים על תחרות בין מפעילי תקשורת למשל נקבעים בEU והכללים בארה"ב שונים. גם חקיקה על מוצרים פגומים ועוד. לעומת זאת תחום התדרים הוא עולמי ונקבע בITU.

המרצה לספר שלו - הרגולציה של שירותי התקשורת האלקטרונית בישראל. נמצא באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה. 


עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר      
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז         
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

עו"ד נועם קוריס  בפייסבוק

יום שישי, 17 ביוני 2016

נועם קוריס עו"ד - עיריית נתניה


עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר      
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז         
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona
עו"ד נועם קוריס  בפייסבוק
עוד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

מינוי אפוטרופוס לרכושו של בן משפחה:- משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' / עו"ד יפית לוי

במאמרי זה אתמקד במינוי אפוטרופוס לרכושו של בן משפחה:-

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר      
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז         
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona
עו"ד נועם קוריס  בפייסבוק

החוק המסדיר את העניין:-
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962 להלן: “החוק")

בית המשפט המוסמך לדון:-
בית משפט לענייני משפחה (סעיף 78 לחוק)

מינוי אפוטרופוס – מתי ?
בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס לקטין, לפסול דין, לאדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או באופן זמני, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם (סעיף 33 לחוק)

מי יכול להגיש בקשה למינוי כאפוטרופוס:-
בן זוגו של אותו אדם הזקוק לאפוטרופוס. (סעיף 33(ב) לחוק).
הוריו, ילדיו, אחים שלו, סבים/ות, נכד/ה. (סעיף 80 לחוק)

הסכמת המבקש להתמנות כאפוטרופוס:-
לא יתמנה אפוטרופוס אלא מי שהביע לבית המשפט את הסכמתו לכך (סעיף 37 לחוק)

מיהו "חסוי" -
חסוי הוא האדם הזקוק לאפוטרופוס (הקטין או פסול הדין או אותו אדם שאינו יכול לדאוג לענייניו).

שמיעת החסוי ע"י בית משפט:-
לפני מינוי אפוטרופוס ישמע בית המשפט את דעת החסוי, אם הוא מסוגל להבין וניתן לברר דעתו (סעיף 36 לחוק)

מינוי אפוטרופסים אחדים:
בית המשפט רשאי, אם ראה סיבה מיוחדת לכך, למנות לחסוי יותר מאפוטרופוס אחד; משעשה כן, יחליט בית המשפט אם להטיל את תפקיד האפוטרופסות על האפוטרופסים במשותף או לחלק ביניהם. (סעיף 45 לחוק).

סמכות מקומית:-
את הבקשה למינוי אפוטרופוס יש להגיש לבית משפט לענייני משפחה בתחום השיפוט בו מתגורר החסוי.

צדדים נוספים לבקשה למינוי אפוטרופוס (המשיב):-
ב"כ היועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה, לפי המחוז.
מחוז ת"א/ מחוז חיפה והצפון/ מחוז ירושלים/ מחוז דרום

המסמכים אשר נדרשים להיות מצורפים לבקשה למינוי אפוטרופוס:-
תצהיר המבקש להתמנות לאפוטרופוס.
תעודת רופא, המעידה על מצבו הרפואי של החסוי, המצריך מינוי אפוטרופוס.
 כתבי הסכמה בני משפחה מדרגה ראשונה, המסכימים למינוי המבקש לאפוטרופוס.



אגרה:-
הגעתם לבית משפט להגיש את המסמכים למינוי אפוטרופוס, במזכירות בית המשפט תתבקשו לשלם אגרה בסכום של כ – 555 שקלים, לצורך פתיחת התיק.

פטור מאגרה:-
ניתן להגיש יחד עם הבקשה למינוי אפוטרופוס, בקשה לפטור מאגרת פתיחת תיק.
שתי הבקשות יעלו יחד להחלטת השופט/ת, במידה והשופט/ת יאשר פטור מאגרה, ידון בבקשה למינוי אפוטרופוס.
במידה והשופט/ת לא יאשר פטור מאגרה, שתי הבקשות יוחזרו למזכירות בית המשפט, ורק לאחר תשלום אגרה , תעלה הבקשה למינוי אפוטרופוס להחלטת השופט/ת.

קיבלתם צו מינוי כאפוטרופוס על רכושו של החסוי, מה עכשיו ?
העתק מצו המינוי מועבר ע"י בית המשפט למשרד האפוטרופוס הכללי (באותו המחוז).
על האפוטרופוס חלות חובות, המפורטות בחוק ובתקנות לחוק.
בין היתר, חובות דיווח לאפוטרופוס הכללי.

האפוטרופוס הכללי: -
האפוטרופוס הכללי הוא הגורם המפקח על פעולות של אפוטרופסים על רכושם של חסויים, שמונו ע"י בית המשפט. (סעיף 33 לחוק).
הפיקוח נעשה ע"י בדיקת דיווחים המתקבלים אצלו מהאפוטרופסים על רכוש שמונו, בהתייחס לרכוש שבניהולם, ע"י מפקחים מטעמו.

חובת דיווח – הגשת פרטה:-
עם קבלת הודעת המינוי, האפוטרופוס הכללי שולח לאפוטרופוס שמונה טופס פרטה כולל הסברים.
ניתן להוריד את הטופס מאתר משרד המשפטים/האפוטרופוס הכללי/טפסים.
פרטה היא למעשה תצהיר, בו על האפוטרופוס לפרט – נכון ליום המינוי - מהם הנכסים של החסוי, ומהם החובות של החסוי (בצירוף אישורים ואסמכתאות) .
את הפרטה חובה על האפוטרופוס  להגיש לאפוטרופוס הכללי, תוך 30  ימים מיום המינוי.
חריג לכך: אם האפוטרופוס הכללי פטר את האפוטרופוס מחובה זו, או קבע מועד אחר להגשה. (סעיף 51 לחוק)

חובת דיווח – הגשת דיווח "סל מחיה” של החסוי:-
על האפוטרופוס להגיש לאפוטרופוס הכללי, יחד עם פרטת נכסי החסוי, דיווח בנוגע ל"סל המחיה" החודשי של החסוי. במילים אחרות – סכום ההכנסות וההוצאות החודשיות השוטפות והקבועות של החסוי.
אישור "סל המחיה" עשוי לתרום לאפוטרופוס בכך שלא יצטרך להגיש דו"ח כספי ערוך ע"י יועץ מס , אלא רק דו"ח עדכון חד שנתי (דו"ח העדכון פטור מתשלום שכר ביקורת דו"ח לאפוטרופוס הכללי.
את טופס הדו"ח השנתי שולח האפוטרופוס הכללי מידי שנה לאפוטרופסים, וכן ניתן להורידו מאתר משרד המשפטים/האפוטרופוס הכללי/טפסים.

חובת דיווח – הגשת דו"ח כספי ערוך ע"י יועץ מס:-
מפקח מטעם האפוטרופוס הכללי, בודק את הפרטה כולל "סל המחיה", שהגיש האפוטרופוס ומחליט האם  היקף רכושו של החסוי מצדיק הגשת דו"ח עדכון חד-שנתי בלבד ע"י האפוטרופוס, או האם האפוטרופוס נדרש להגיש דו"ח כספי ערוך ע"י יועץ מס.
האפוטרופוס הכללי מעביר לאפוטרופוס רשימת יועצי מס, ועליו לבחור אחד מהם לצורך הכנת הדו"ח.

הוראות בית משפט:-
בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשתו של האפוטרופוס או של היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו או של צד מעוניין, ואף מיוזמתו הוא, לתת לאפוטרופוס הוראות בכל הנוגע למילוי תפקידו; וכן רשאי בית המשפט, לבקשת האפוטרופוס, לאשר פעולה שעשה. (סעיף 44 לחוק)

סמכויות האפוטרופוס ואישור בית משפט:-
האפוטרופוס מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו; בפעולות המנויות להלן אין הוא מוסמך לייצג את החסוי, מבלי שבית המשפט אישרן מראש:
1) העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול יחידה משקית בחקלאות, בתעשייה, במלאכה או במסחר, או של דירה;
2) השכרה שחוקי הגנת הדייר חלים עליה.
3) פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על-פי חוק.
4) נתינת מתנות זולת מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות הענין.
5) נתינת ערבות.
6) פעולה אחרת שבית המשפט קבע, בצו המינוי או לאחר מכן, כטעונה אישור כאמור. (סעיף 47 לחוק)

השקעות כספיי החסוי:-
כספי החסוי, במידה שאינם דרושים לצרכיו השוטפים, חייב האפוטרופוס להחזיקם או להשקיעם כדרוש לשם שמירת הקרן והבטחת פירות באחד הדרכים שקבע לכך שר המשפטים בתקנות או בדרך שהורה בית המשפט. (סעיף 50 לחוק)



                  
יפית לוי , עו"ד ומגשרת
050-7680636
פקס': 077-3179176


עוד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס