כתב אישום כנגד נאשם שצילם קטינים במרחב הציבורי ופרסם את התמונות והסרטונים בדראקנט

  מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום כנגד נאשם כבן 40 מאשקלון, זאת לאחר שצילם במרחב הציבורי תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני של קטינים וקטינות, ואף פרסם חלק מהחומרים בדארקנט.

מכתב האישום עולה כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום הנאשם החזיק על גבי התקני זיכרון ומחשבים ניידים מעל 100,000 תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני של קטינים ובעיקר של קטינות. בנוסף, נהג לעקוב אחר קטינים וקטינות במרחב הציבורי, לרבות בחופי ים, בגני משחקים ובבתי ספר, וצילם אותם באמצעות מצלמה המאפשרת צילום מרחוק. בתוך כך, צילם כ-10,000 תמונות וסרטונים המתמקדים באיבריהם האינטימיים של הקטינים והקטינות, לרבות כשהם בעירום חלקי או מלא. לאחר מכן, הנאשם נהג לצפות בסרטונים ובתמונות שצילם לצורך סיפוקו המיני. כמו כן, הנאשם גלש ב"רשת האפלה" בפורומים ייעודיים שמטרתם הפצת תכנים פדופילים. במהלך התכתבות פרטית שקיים עם אחד המשתתפים בפורום, שלח הנאשם תמונות וסרטונים של קטינות שצילם במרחב הציבורי בעצמו, וזאת באמצעות הודעות מוצפנות. התמונות והסרטונים ששלח פורסמו בפורום כך שאלפי משתתפיו יכלו לצפות בהם. עוד עולה מכתב האישום כי בשתי הזדמנויות שונות הנאשם צילם את בנו הבכור (כבן 8) בעירום חלקי ובתנוחה מינית.

ביום 20.2.2023 הנאשם נעצר לחקירה ע"י "המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת", יחידה 105 של להב 433.

 

כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה וכן שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה בידי אחראי, פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, מעשה מגונה בקטין מתחת לגיל 14 וכן מעשה מגונה באדם ללא הסכמתו, הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות. במקביל הגישה מחלקת הסייבר בקשה לעצור את הנאשם עד תום ההליכים נגדו, במסגרתה נטען בין היתר כי הנאשם "ניצל לרעה את מאפייניה של הרשת האפלה ודפדפן תור בפרט במיומנות ובשיטתיות, וזאת לצורך הסוואת זהותו האמתית ומתוך הבנה כי כל זמן שהוא פועל באמצעות דפדפן תור יהיה קשה להתחקות אחר פעילותו גם בדיעבד....כמו כן, המשיב דאג להסתיר את מעשיו ממשפחתו בכך ששמר את המחשב והתקני הזיכרון ששימשו אותו לצורך שמירת התכנים ואיסופם ברכבו ולא בביתו, ואת חלקם שמר במחשב בבית אמו הקשישה".

הונאה מתוחכמת: ביטל ברגע האחרון את היציאה מהארץ – וניסה להיכנס חזרה עם טבק בשווי של 45 אלף ₪

הונאה מתוחכמת: ביטל ברגע האחרון את היציאה מהארץ –

וניסה להיכנס חזרה עם טבק בשווי של 45 אלף ₪

תושב פתח תקוה חשוד כי ניסה להונות את רשויות המכס במעבר גבול מנחם בגין (טאבה) ולהתחמק מתשלום מסים על טבק לגלגול וסיגריות.

החשוד הגיע למעבר הגבול עם רכב הרשום על שם אביו, רכש אגרת יציאה מהארץ ואף עבר בביקורת גבולות להחתמת דרכונו יחד עם אדם נוסף. השניים נכנסו לחנות הדיוטי פרי וערכו קניות של מוצרי טבק בכ-45,000 ₪, העמיסו את ארגזי הסחורה לרכבם וכל זאת לעיני בודקי המכס, שצפו בכל הנעשה באופן סמוי.

לאחר מכן הגיע החשוד עם מסמכים הרכב בכדי לבצע הליך הוצאת רכב ישראלי מהארץ למצרים, והגיש את מסמכי הרכב לבודקים המכס שהבחינו כי אין ברשותו את המסמכים הנדרשים להוצאתו מהארץ מאחר ואינו מופיע ברישיונות על שמו.

בעקבות זאת הודיע החשוד כי הוא  מבטל את יציאתו מהארץ וניגש לבצע ביטול יציאה בביקורת הגבולות. בעת שהגיע למכס בכדי לצאת את המעבר בחזרה לכיוון אילת, נשאל על ידי בודקי המכס אם יש ברשותו טובין החייבים בהצהרה למכס והשיב בשלילה. בודקי המכס ערכו בדיקה ברכב ושם מצאו טבק לגלגול וסיגריות בשווי של 45,000 ₪, שהמס שהיה משולם עליהם אילו נרכשו בארץ מסתכם בכ-76 אלף ₪.

החשוד והנוסע הנוסף שעבר עמו – כמו גם עובדים בדיוטי פרי שפיצלו את העסקה לחשבוניות רבות במעמד המכירה, תוך תשלום באשראי ובמזומן לכל העסקה – נחקרו על ידי חוקרי יחידת הסמים במכס אילת. על פי החשד פעל החשוד בצורה דומה במספר מקרים אחרים, וביצע רכישות בסך כולל של כ-450 אלף ₪. חקירתו נמשכת.

צורפו תמונות מהתפיסה: קרדיט – דוברות רשות המסים

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

 

בג"ץ דחה עתירה נוספת נגד קמפיין שמאלנים בוגדים

 ביום 11.9.2022 הוגשה העתירה שלפנינו במסגרתה נטען שעם התפזרות הכנסת "התחדשה פעילות ההסתה בכל עוצמתה". בעתירה מציגים העותרים אירועי אלימות מהעת האחרונה, אשר לטענתם נגרמים בשל הקמפיין. לטענת העותרים אירועי האלימות התכופים מביאים לכך שמחדלה של המשיבה מלהפעיל את סמכויותיה אל מול מובילי הקמפיין "הינה מנוגדת לדין ופוגעת באכיפתו, פגעת באינטרס הציבורי, ומהווה התנהלות בלתי סבירה באופן קיצוני"

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

במהלך דצמבר 2020 פנו העותרים אל היועץ המשפטי לממשלה דאז (להלן: היועץ המשפטי) בדרישה כי יפעיל את סמכותו ויורה על פתיחת חקירה נגד יוזמי קמפיין "שמאלנים בוגדים" (להלן: הקמפיין), בחשד לביצוע עבירות של הסתה לאלימות ושל לשון הרע על ציבור. משלא נענתה פנייתם, הגישו העותרים עתירה לבית משפט זה (בג"ץ 1391/21 (להלן: העתירה הראשונה)), במסגרתה ביקשו צו אשר יורה ליועץ המשפטי לפתוח בחקירה נגד יוזמי הקמפיין. לאחר הגשת העתירה קיבלו העותרים התייחסות לפנייתם מאת המשנָה ליועץ המשפטי לממשלה (להלן: המשנָה), אשר קבעה כי פנייתם של העותרים אינה מגלה עילה לפתיחה בחקירה באחת מהעבירות האמורות (יוער שהעותרים מייחסים למשנָה אמירות שלא נאמרו על-ידה). נוכח תשובתה של המשנָה, הודיעו העותרים על מחיקת העתירה הראשונה ומיצוי הליכים מול היועץ המשפטי באמצעות הגשת ערר. ביום 25.4.2021 הגישו העותרים ערר על החלטת המשנָה לדחות את בקשתם לפתיחה בחקירה פלילית. לטענת העותרים, עד למועד הגשת העתירה החדשה בשנת 2022 טרם התקבלה תשובת המשיבה לערר אותו הגישו

במסגרת העתירה החדשה שלפנינו התבקש בית המשט העליון על-ידי העותרים להורות למשיבה, היועצת המשפטית לממשלה, להתייצב וליתן טעם "מדוע לא תפעיל את סמכותה, ותורה על חקירה פלילית בחשד להסתה לאלימות ולעבירה פלילית של לשון הרע, כנגד יוזמי ומארגני הקמפיין "שמאלנים בוגדים", ובד בבד לפעול להפסקתו המיידית של הקמפיין"

ביום 11.9.2022 הורה בית המשפט לעותרים לנמק מדוע לא תידחה עתירתם על הסף, וזאת מהטעם של אי-מיצוי הליכים – שכן עניינה של העתירה בערר תלוי ועומד – וכן מהטעם של אי-צירוף משיבים רלבנטיים, יוזמי ומובילי הקמפיין

ביום 19.9.2022 הודיעו העותרים כי הם עומדים על העתירה, ונימקו מדוע לטעמם עתירתם אינה לוקה באי-מיצוי הליכים ובאי-צירוף משיבים רלבנטיים. בנוגע לאי-מיצוי הליכים טענו העותרת שמיום הגשת הערר חלפו 18 חודשים ועדיין לא ניתן מענה. לתמיכה בטענתם זו הציגו העותרים פסיקה אשר קובעת שעל רשויות המדינה להפעיל את סמכויותיהן בתוך זמן סביר. נטען גם שעצם התעלמות המשיבה מהערר מחייבת מתן צו כמבוקש בעתירה. בנוגע לאי-צירוף המשיבים נטען שהעתירה אינה מופנית כלפי אדם מסוים, אלא "נגד כל האחראים על הקמפיין "שמאלנים בוגדים"". נטען שהעותרים אינם יודעים מיהם בדיוק העומדים מאחורי הקמפיין

בית המשפט העליון קבע, כי דין העתירה להידחות על הסף בשל היותה מוקדמת

טענת העותרים היא כי משך הזמן אשר חלף ממועד הגשת הערר מהווה, כשלעצמו, מיצוי הליכים. בכך שוגים העותרים. אכן, כפי שמציינים העותרים, על הרשות לקבל את החלטותיה בתוך זמן סביר. אלא שמחדלה של הרשות מלעשות כן מצדיק, לכל היותר, מתן סעד המורה לרשות לקבל החלטה בהקדם. אולם מחדלה של הרשות מלקבל החלטה תוך זמן סביר אינו מצדיק, ככלל, מתן סעד המתייחס לתוכן ההחלטה עוד בטרם התקבלה

:כפי שנקבע בעניין אחר

"הלכה היא עמנו, כי "ככלל, עתירה המוגשת לבית המשפט לפני שהרשות המוסמכת קיבלה החלטה סופית לגוף העניין היא עתירה מוקדמת שבית המשפט לא יידרש לה" (בג"ץ 8145/19 ברי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 8 (2.1.2020)). כלל זה אינו כלל פרוצדורלי כי אם כלל מהותי, הנובע מעיקרון הפרדת הרשויות ממנו נגזר הכלל שבית המשפט אינו ממיר את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו שלו (השוו: ע"א 524/98 מדינת ישראל משרד האוצר נ' ציון חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(2) 145, פסקה 9 לפסק דינו של השופט י' מצא (כתוארו אז) (1998)). אכן, במקרה בו מאן דהוא סבור כי קבלת ההחלטה מתעכבת מעבר לזמן סביר או שהרשות גוררת רגליים בקבלת החלטה, רשאי הוא לפנות לבית משפט זה, לאחר מיצוי הליכים, ולבקש סעד אשר יורה לרשות לקבל החלטה בעניינו (ראו: בג"ץ 5872/07 איגוד מפיקי סרטים וטלוויזיה בישראל נ' הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, פס' 9 (27.10.2010)). אולם ככלל, ובאין הצדקה מיוחדת לכך, בית משפט זה לא ידון בעתירה המבקשת לתקוף את תוכנה של החלטה, בטרם התקבלה ההחלטה." (בג"ץ 4333/22 טוויל נ' ראש הממשלה, פסקה 13 (18.7.2022)בענייננו-שלנו, העותרים אינם ממקדים את עתירתם בצורך להכריע בערר לכאן או לכאן – עתירה שמן הסתם היתה מצריכה תשובה. תחת זאת, הם מבקשים שבית המשפט יתערב בתוכנה של ההחלטה אשר טרם התקבלה, ויורה על פתיחה בחקירה פלילית. לבקשה זו נקבע, לא ניתן להיענות

למען הסר ספק, הוסיף בית המשפט וציין כי לחובת מתן-תשובה במועד אשר נקבעה בסעיף 2(א) לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958 (להלן: חוק ההנמקות), אין תחולה במקרה דנן – זאת, מאחר ש"הענין נושא הבקשה טעון חקירה על פי דין", כאמור בסעיף 2(ב)(1) לאותו חוק; מה גם שבעניינן של עבירות אלימות מסוג פשע המועד שנקצב למתן מענה לערר הוא, כאמור בסעיף 65א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, "שישה חודשים מיום הגשת הערר" כאשר "בעל הסמכות להחליט בערר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט ולמסור את החלטתו כאמור במועד מאוחר יותר" (וראו סעיפים 2(ב)(2) ו-2(ב)(4) לחוק ההנמקות אשר מחריגים מתחולתו של סעיף 2(א) מקרים לגביהם "נקבע בדין מועד אחר למתן תשובה" וכן מקרים בהם "קיימים לגבי הענין נושא הבקשה הסדרים שלפיהם המועד לדיון הוא מאוחר מהמועד האמור בסעיף קטן (א))"

סוף דבר, העתירה נדחתה בשולי הדברים, העיר בית המשפט כי טוב יהיה אם העותרים יקבלו מענה לעררם בהקדם

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004

 

 

נתניה: כתב אישום בגין תקיפה על רקע גזעני

 

פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום כנגד דוראל קדוש (24) מנתניה בגין ניסיון רצח וחבלה בכוונה מחמירה, זאת בעקבות חלקו בתקיפת קבוצת אזרחים ממוצא ערבי בתחנת דלק בעיר נתניה בחודש שעבר.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד עדי ערד, ביום ה-25.02.22 לפנות בוקר עצרו שני אנשים מונית בעיר, נכנסו אליה וביקשו מהנהג להסיעם למקום יעדם. במהלך הנסיעה פנה אחד הנוסעים לנהג המונית ושאל אותו למוצאו. משהשיב הנהג כי הוא ערבי החלו הנוסעים להפנות לכיוונו אמירות בעלות אופי גזעני ולקלל אותו. בהמשך לכך עצר הנהג את המונית והורה לנוסעים לרדת ממנה. אז דחפו והיכו הנוסעים את הנהג באגרופים תוך שהוא זועק לעזרה. אותה העת חלף במקום רכב ובו המתלוננים אשר שמעו את זעקותיו של נהג המונית ונחלצו לעזרתו.

בהמשך לכך, פנו הנוסעים למתלוננים, והחלו לקרוא לעברם קריאות בעלות אופי גזעני-לאומני על רקע מוצאם, ובהן: "ערבים, פלסטינים, מחבלים, צריך להרוג אתכם"; "תחכו, אתם תראו, נזיין אתכם אתם ערבים"; ועוד. כמו כן אחד מהשניים תקף את אחד המתלוננים בכך שנגח במצחו וחבט בפניו.

בשלב זה נכנסו המתלוננים בחזרה לרכב ועזבו את המקום, כשהם נוסעים לתחנת דלק סמוכה.

 

בהמשך לאירוע האמור, קשר הנאשם קשר עם לפחות חמישה אחרים נוספים, לפגוע אנושות במתלוננים. הנאשם והתוקפים האחרים הגיעו לתחנת הדלק כשהם אוחזים בסכינים שלופות ורצו לעבר המתלוננים על מנת לדקור אותם. משהבחין בכך אחד המתלוננים, פתח בריצה תוך שהוא מזהיר את חבריו. שניים מהמתלוננים ברחו מהמקום תוך שהם משאירים את רכבם מונע והמפתחות במתג ההנעה, ובהמשך לכך נכנס הנאשם לרכב והחל בנסיעה במטרה לגנוב אותו. אחד המתלוננים הבחין בכך, פתח את דלת הנהג והוציא את המפתח על מנת למנוע את גניבת הרכב. בשלב זה דקר אותו קדוש בכתפו כשתוקף נוסף מעודד אותו באמרו: "תדקור אותו עוד זה ערבי פלסטיני". המתלונן נמלט לתוך חנות הנוחות המצויה בתחנה כשהנאשם דולק בעקבותיו עם סכין שלופה ומנסה לדקור אותו באמצעותה.

במקביל, שלושה מן התוקפים האחרים, שזהותם אינה ידועה, לכדו מתלונן אחר בסמוך לרכב והחלו לדקור אותו מספר רב של דקירות. הנאשם הצטרף אליהם ודקר את המתלונן בפלג גופו העליון. בשלב מסוים הצליח המתלונן לחמוק מן התוקפים ולהיכנס גם הוא לתוך חנות הנוחות, כשהוא צולע ומדמם, ואילו הנאשם המשיך במרדף אחריו, משך אותו במורד גרם מדרגות במקום והטיח אותו על גבו. לאחר מכן אמר הנאשם למתלונן: "בוא ערבי פלסטיני מחבל, צריך להרוג אותך" ודקר אותו דקירות נוספות במטרה לגרום למותו. לאחר מכן ברחו הנאשם והתוקפים הנוספים מתחנת הדלק כשהם מותירים את המתלונן שכוב ומתבוסס בדמו.

בגין המתואר לעיל, הנאשם נאשם בעבירות של ניסיון רצח, חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, קשירת קשר לביצוע פשע וניסיון גניבת רכב.

 

במקביל לכתב האישום הוגשה נגד הנאשם בקשת מעצר עד לתום ההליכים.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

משטרת ישראל תפסה את רכבי החברה

בית המשפט העליון הכריע בבקשת רשות לערור, לפי סעיף 38א(ב) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: "פקודת סדר הדין הפלילי"), על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (השופט עמי קובו) מיום 25.11.2018 בע"ח 48649-11-18, בגדרה התקבל עררה של המשיבה על החלטות בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 15.11.2018 ומיום 22.11.2018 (השופט רפי ארניה והשופטת מרב גרינברג, בהתאמה) בה"ת 23341-11-18

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

בתחילת חודש נובמבר 2018 המשיבה תפסה למבקשת שני רכבים (להלן: "הרכבים התפוסים") בשל חשד כי אלה שימשו לביצוע עבירות של רישוי עסקים, הלבנת הון ומעשי פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

ביום 15.11.2018 התקיים דיון בבקשה לשחרור הרכבים התפוסים, במסגרתו הורה בית משפט השלום (השופט רפי ארניה) על השבת הרכבים למבקשת בכפוף לרישום עיקול וצו מניעה על הרכבים לטובת מדינת ישראל. בעקבות זאת, הגישה המשיבה ערר לבית המשפט המחוזי שעיקרו בתנאים שנקבעו לשחרור הרכבים התפוסים.

בין לבין, התברר כי משרד הרישוי מסרב לבצע את רישום העיקול, ועל כן ביום 16.11.2018 הגישה המבקשת בקשה לעיון מחדש בתנאי שחרור הרכבים. ביום 22.11.2018 קבע בית משפט השלום (השופטת מרב גרינברג) כי טענות המבקשת מקומן בערר שהגישה המשיבה לבית משפט המחוזי. יחד עם זאת, הורה כי ככל שהמבקשת תפקיד 25,000 ש"ח בצירוף התחייבות עצמית של בעליה בסך 50,000 ש"ח ניתן יהיה להורות על שחרור הרכבים התפוסים וזאת עד למתן החלטה סופית בערר.

ביום 25.11.2018 דן בית המשפט המחוזי (השופט עמי קובו) בערר המשיבה וקבע כי סכום ההפקדה בסך 25,000 ש"ח הוא ראוי, חרף שווים הגבוה של הרכבים, וזאת בהתחשב בסיכויי החילוט בתיק (שאינם מן הגבוהים), העבירות המיוחסות והמורכבות בנוגע לבעלות ברכבים. יחד עם זאת, הורה בית המשפט כי יש להוסיף על התנאים שקבע בית משפט השלום, חלף התנאי של רישום העיקול, רישום על איסור דיספוזיציה ברכבים, ביטוח לטובת מדינת ישראל וכן ערבות צד ג' בסך 50,000 ש"ח אשר תיחתם על ידי אשת מנהל המבקשת (להלן: "שלושת התנאים החלופיים").

מכאן בקשת רשות לערור שהוגשה לבית המשפט העליון.

בבקשה טוענת המבקשת שלל טענות באשר להליך תפיסת הרכבים, ובכלל זאת היעדר עילה לתפיסת הרכבים על פי סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 או על פי חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000, היעדר תיעוד ומסמכים להליך התפיסה והיעדר אינדיקציה וסיכוי לחילוט עתידי המצדיקים את המשך החזקת הרכבים. מכל מקום, דורשת המבקשת "לשחרר את הרכבים לאלתר כנגד חלופת תפיסה מינימאלית של הותרת התחייבותו העצמית של מנהל החברה, ולהורות על השבת הפקדת המזומן בסך של 25,000 ש"ח למבקשת" (סעיף 43 לבקשת רשות לערור).

בית המשפט העליון קבע שדין הבקשה להידחות, אף בלא שנדרשת תגובת המשיבה. כידוע, רשות לערור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, או כאשר מתעורר חשש לאי-צדק חמור או עיוות דין למבקש. כלל זה חל גם בנסיבות בהן מוגשת לבית המשפט בקשת רשות לערור לפי סעיף 38א(ב) לפקודת סדר הדין הפלילי כפי שנעשה בענייננו (ראו: רע"פ 5295/18 מאור נ' מדינת ישראל - המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, פסקה 13 והאסמכתאות המובאות שם (15.8.2018)). הבקשה שלפניי אינה נמנית בגדר אותם מקרים.

לוז טענותיה של המבקשת לאורך ההליך, הן בבית משפט השלום והן בבית המשפט המחוזי, אינו באשר לכך שיש לקבוע תנאים כנגד שחרור התפוסים, אלא באשר לטיבם של אותם תנאים. לפיכך, אין זה המקום להידרש לטענות עקרונית באשר לעצם תפיסת הרכבים.

זאת ועוד, מעיון בפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי מיום 25.11.2018 עולה כי לאחר שנשמעו טענות הצדדים ובעקבות הערות בית המשפט, שלושת התנאים החלופיים הוצעו על ידי הצדדים עצמם והוסכמו על ידם. ואולם, מיד לאחר שנתן בית המשפט המחוזי תוקף להסכמות הצדדים, חזר בו בא-כוח המבקשת מהסכמתו. עובדה זו, והטעמים להתנגדות "הפתאומית", לא צוינו על ידי המבקשת בבקשה שלפניי, ולפיכך גם מסיבה זו אין מקום להיעתר לבקשה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

העליון: למרות חדלות הפירעון יוכל להמשיך לנהל את העסק שלו

בית המשפט העליון הכריע בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ע' מאור) בפש"ר 37933-02-18 מיום 5.10.2018, בגדרה נדחתה בקשת המבקש (להלן: החייב) לאפשר לו להמשיך לנהל את עסקו (להלן: ההחלטה)

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

ביום 18.2.2018 הגיש החייב בקשה למתן צו כינוס לנכסיו, ובחלוף כשלושה חודשים ניתן צו כינוס כאמור. ביום 4.10.2018 הגיש המשיב 1 (להלן: המנהל המיוחד) המלצה, לבקשת החייב, לאפשר לו לנהל תיק 'עוסק מורשה' ברשויות המס, כדי שיוכל להמשיך ולנהל את עסקו. המנהל המיוחד ציין כי החייב החל לפעול בעסק האמור עוד בטרם להגשת הבקשה "וכי יש להצר על התנהגות זו", אך חרף זאת המליץ על קבלת הבקשה משום ששוכנע שהפעלת העסק חיונית להעשרת קופת הכינוס, ותסייע לשיקומו הכלכלי של החייב.

ביום 5.10.2018 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת החייב, מכיוון שהחל לפעול כעוסק בלא אישור לשם כך מבית המשפט. בית המשפט המחוזי הוסיף כי התנהלות זו של החייב מצביעה על כך שהוא "טרם הפנים את היותו בהליך" כינוס נכסים, ובשל כך יש לבחון את התנהלותו במשך 6 חודשים, לאחריהם תיבחן הבקשה מחדש. עוד באותו יום הגיש החייב בקשה לעיון מחדש בהחלטה, וביום 7.10.2018 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה משום שהטענות בה ערעוריות במהותן, ומשום שלא הוצבע על שינוי נסיבות המצדיק עיון חוזר בהחלטה.

מכאן הבקשה שהוגשה לבית המשפט העליון, בגדרה שב החייב ומבקש לאפשר לו להמשיך ולנהל את עסקו. לטענתו, ההחלטה אינה מנומקת כראוי, ואינה כוללת הסבר לפשרה של תקופת ההמתנה בת ששת החודשים שהושתה עליו בטרם תידון בקשתו בשנית. לגופם של דברים, טוען החייב כי הוא עובד כ'עוסק מורשה' במשך למעלה מ-22 שנים והוא נעדר כל השכלה פורמלית ולפיכך, יכולת השתכרותו במסגרת העסק גבוהה משמעותית מיכולת השתכרותו כשכיר. החייב מציין בהקשר זה, כי הוא הציע מיוזמתו להגדיל את התשלום החודשי שלו לקופת פשיטת הרגל, וכי הפעלת העסק תאפשר לו להגדיל בעתיד את התשלומים החודשיים לקופת פשיטת הרגל באופן משמעותי. החייב מוסיף כי אין יסוד לקביעות בית המשפט ביחס ל'היעדר ההפנמה' מצדו להיותו חלק מהליך פשיטת הרגל, שכן הוא משתף פעולה עם ההליך באופן מלא, משלם את מלוא התשלום החודשי שהושת עליו ומגיש את דוחותיו הכספיים בעתם.

ביום 25.11.2018 ביקש העליון את תגובת המשיבים לבקשה. בתגובתו ציין המנהל המיוחד, כי הוא סבור שהחייב פעל שלא כדין ולכן המסר שהעביר לו בית המשפט המחוזי בהחלטתו היה נכון וצודק. יחד עם זאת, משחלפו חודשיים מעת מתן ההחלטה ניתן להניח שהמסר הופנם על-ידי החייב ולפיכך יש לשקול את קיצור פרק הזמן לבחינה מחודשת של הבקשה. המנהל המיוחד ציין גם, כי הפעלת העסק צפויה להשיא רווחים לקופת הכינוס, וכי הוא נקט בצעדים כדי לצמצם את הסיכון שעשוי להיווצר כלפי צדדים שלישיים כתוצאה מהפעילות העסקית האמורה. לאור האמור, השאיר המנהל המיוחד את ההחלטה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט. ב"כ המשיב 2 (להלן: ב"כ הכנ"ר) בתגובתה, הדגישה כי בית המשפט המחוזי לא סתם את הגולל על האפשרות של החייב לפתוח תיק 'עוסק מורשה', אלא קבע כי הבקשה בנושא תיבחן בעוד ששה חודשים, בהתאם להתנהגותו של החייב בפרק הזמן הזה. לשיטת ב"כ הכנ"ר, בנסיבות אלה החלטת בית המשפט המחוזי סבירה, ואין הצדקה להתערב בה.

לאחר שבית המשפט העליון שקל את טענות הצדדים מזה ומזה, בבקשה ובתגובות, הוחלט לעשות שימוש בסמכות שלפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. החלטתי להעתר לערעור.

סעיף 42א(ג) לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 (להלן: פקודת הפש"ר) קובע כי "חייב שהוכרז פושט רגל לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישרו זאת מראש בית המשפט או המנהל המיוחד". סעיף 18ב לפקודת הפש"ר מסמיך את בית המשפט המחוזי להחיל את המגבלות האמורות בסעיף 42א על חייב שטרם הוכרז פושט רגל "לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו בפניו". בענייננו, החייב יזם את הליך כינוס הנכסים ונתן את הסכמתו להחלת סעיף 42א עליו. הסכמה זו קיבלה תוקף בצו הכינוס שהוצא על-ידי בית המשפט המחוזי, וברי כי החייב פעל שלא כדין בכך שהפעיל את עסקו לאחר מתן צו הכינוס.

כעקרון, מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט המחוזי כי אין לאפשר לחייב שהפעיל את עסקו תוך הפרה של הוראות צו הכינוס, 'להכשיר' את ההפרה בדיעבד באמצעות בקשה לבית המשפט. יחד עם זאת, נראה כי זולת החריגה האמורה התנהלותו של החייב במסגרת ההליך תקינה, וכי הפעלת העסק עשויה להצמיח תועלת ממשית לקופת הכינוס ולחייב. בנסיבות אלה, דומני, כי ניתן לקצר את משך התקופה לבחינה מחדש של הבקשה להפעלת העסק, ולהעמידה על שלושה חודשים.

הערעור התקבל אפוא במובן זה שהחייב יוכל להגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לניהול תיק 'עוסק מורשה' ביום 6.1.2018; בית המשפט המחוזי ידרש לפרטי ההסדר המוצע ולטענות הצדדים, ידון ויחליט כחוכמתו.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

כתב אישום נגד תושב ירושלים בגין אונס צעירה באכסניה בעיר

 פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד סדאם עורי (31), תושב ירושלים, בגין אונס צעירה באכסניה בירושלים בתחילת החודש.

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד ענת ארוסי-כהן, הנאשם, עובד האכסניה, פנה לצעירה, שלא הכיר וששהתה באותו זמן במקום, ופיתה אותה לבוא לחדרו על מנת שייתן לה סיגריה. אז הוא נעל אותה ואנס אותה בכוח.

 

הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים נגדו.

 

לתשומת לבכם, בית המשפט אסר לפרסם את כתב האישום ואת בקשת המעצר, למעט האמור בהודעה זו.

ועוד כמה מאמרים:

·  כתב אישום נגד תושב ירושלים בגין עבירות מין ואלימות נגד תיירת לפני כ-13 שנים

·  כתב אישום נגד שוטר שתקף ופצע את בת זוגתו

·  הציבור החרדי יהיה מחוייב להגיב רק בדואר אלקטרוני

·  עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד...

·  פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל