יום שני, 11 ביולי 2016

עו"ד נועם קוריס - ע"א 2082/09 יורוקום די בי אס בע"מ נגד בזק חברת תקשורת ואח

    עו"ד נועם קוריס ע"א 2082/09 יורוקום די בי אס בע"מ נגד בזק חברת תקשורת ואח'

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר      
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז         
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

עו"ד נועם קוריס  בפייסבוק

      ערעורים על פס"ד של ביה"ד להגבלים עסקיים שאישר, בכפוף לתנאים שקבע, את מיזוגן של משיבה 1 (להלן: בזק) וחברת די. בי. אס שירותי לווין (1998) בע"מ (להלן: יס), בדרך של מימוש כתבי אופציות של יס שמחזיקה בזק. בכך קיבל ביה"ד את הערר שהגישה בזק על החלטת הממונה על הגבלים עסקיים (להלן: הממונה) שלא לאשר את המיזוג.

בית המשפט העליון (מפי השופטת חיות ובהסכמת המשנה לנשיאה ריבלין והשופט רובינשטיין) קיבל את ערעור הממונה בע"א 2414/09, דחה את ערעור יורוקום בע"א 2082/09, דחה את הערעור שכנגד של בזק ופסק כי:
מימוש האופציות ע"י בזק מהווה "מיזוג חברות" כהגדרת מונח זה בחוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988 (להלן: החוק), שכן בעקבות מימושן אמורה בזק, לחצות את קו 50% האחזקות ביס. ס' 21 לחוק קובע באילו מקרים יתנגד הממונה לקיומו של מיזוג או יתנה את אישורו בתנאים. המבחן להפעלת סמכות הממונה הוא קיומו של "חשש סביר", דהיינו הערכה הסתברותית, הנבחן אקס-אנטה, לפגיעה משמעותית בתחרות בשל המיזוג המוצע או לפגיעה בציבור באחד העניינים המנויים בסעיף. בחינת מיזוג דו-שלבית: זיהוי והגדרת השוק הרלוונטי לעניין; בחינה האם קיים חשש סביר שהמיזוג המוצע אכן יוביל לפגיעה משמעותית בתחרות באותו השוק או לפגיעה בציבור כאמור.

המיזוג בו עסקינן הנו מיזוג קונגלומרטי, דהיינו מיזוג הנוגע לגורם בעל עצמה כלכלית ומורכב מיחידות עסקיות שונות הפועלות בשווקים מגוונים ומתמחות בייצור מוצרים או במתן שירותים שאין ביניהם בהכרח מכנה משותף ושאינם דומים או קשורים לתחום התמחותה של החברה הרוכשת. חשש אופייני לפגיעה בתחרות המתעורר עקב מיזוג קונגלומרטי, הנו החשש מפני פגיעתו של מיזוג כזה בתחרות הפוטנציאלית.

המשפט האמריקאי מבחין בין דוקטרינת התחרות הפוטנציאלית בכוח ודוקטרינת התחרות הפוטנציאלית בפועל, והאחרונה היא הרלוונטית לענייננו. דוקטרינה זו עניינה בפגיעה עתידית שתיגרם לשוק הרלוונטי בשל כך שיגרע ממנו מתחרה פוטנציאלי כתוצאה מהמיזוג. אין מניעה להביא בכלל חשבון שיקול של פגיעה בתחרות פוטנציאלית, כאחד השיקולים להתנגדות למיזוג. כדי לפסול מיזוג על יסוד דוקטרינה זו, יש להוכיח שלמתחרה שנכנס לשוק בדרך של מיזוג יש יכולת כלכלית, עניין, מניע וכן אפשרות מעשית להיכנס לשוק שלא בדרך של מיזוג. יש להציג הוכחות אובייקטיביות לאפשרות כזו, ובנוסף יש להראות כי לאפשרות זו יתרונות  תחרותיים על פני המיזוג. ניתן להחיל דוקטרינה זו בדין הישראלי אך מן הראוי לעשות כן בזהירות מאחר שמדובר בדוקטרינה המרחיבה את היקף הפיקוח על מיזוגים ואת הפגיעה בזכויות יסוד של הגופים המתמזגים ולאור תנאי השוק המקומי והעובדה שהכלכלה הישראלית קטנה ומתאפיינת בריכוזיות.


שני התנאים המרכזיים לביסוס דוקטרינת המתחרה הפוטנציאלי מתקיימים - קיימת היתכנות סבירה לכך שבזק כמתחרה פוטנציאלית תיכנס לשוק התשתית של הטלוויזיה הרב ערוצית ותספק שירותי IPTV והוכח כי יש לה יכולת טכנולוגית ותמריץ כלכלי לעשות כן בטווח הקרוב. כמו כן, נראה כי כניסת בזק לשוק התשתית של הטלוויזיה הרב ערוצית יש לה יתרונות לא מבוטלים על פני מצב הדברים שייווצר בשוק זה אם יאושר המיזוג. ביה"ד להגבלים עסקיים קבע תנאים למיזוג במקרה דנן אף שסבר כי לא הוכח חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות. ואולם מבחינת התנאים שקבע ביה"ד ומכלול טענות הצדדים, עולה כי לא ניתן להימנע מפסילת המיזוג במקרה זה על דרך של קביעת תנאים. משכך יש להשיב על כנה את החלטת הממונה המתנגדת למיזוג.

תגיות

אין תגובות:

פרסום תגובה