יום שבת, 27 באוגוסט 2016

עו"ד נועם קוריס כותב על עיכוב הליכים מול צדדים שלישיים שאינם בעלי מניות ו/או ערבים לתאגיד...

עו"ד נועם קוריס כותב על עיכוב הליכים מול צדדים שלישיים שאינם בעלי מניות ו/או ערבים לתאגיד...

הקפאת ההליכים הינו במהותו סעד זמני הנועד בראש ובראשונה לצורך מתן אפשרות להבראה ולשיקום של חברות, כאשר העידן מלמד שכך עולה התועלת המצרפית של הנושים, בעלי המניות והציבור בכללותו.
ערבות של בעל מניות עיקרי או מנהל חברה הנם תנאי בסיסי כמעט בכל מקרה בו חברה פרטית קטנה או בינונית מבקשת אשראי מן הבנקים[1]  והערבות האישית הנדרשת בכל הלוואה שכזו הינה תנאי שגרתי במהלך העסקים הרגיל, המוביל כמעט בכל תיק פירוק לקיומם של נושים בעלי ערבות אישית של בעלי המניות, כאמור במחקרים השונים.[2]
סעיף 30 לחוק חדלות פירעון ושיקום הכלכלי המוצע, קובע כי בית המשפט רשאי, בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו, להקפיא הליכים גם נגד מי שאינו התאגיד, ובכלל זה נושא משרה בתאגיד או בעל שליטה בו, כך שלשון החוק המוצע, מניחה מראש שהקפאת הליכים נגד צדדים שלישיים, יכולה לחול לא רק לגבי בעלי המניות אלא לגבי צדדים שלישיים נוספים.
הסעיף בהצעת החוק מציג שלושה תנאים מצטברים שיש לבחון בכדי שיהיה ניתן להורות על הקפאת הליכים נגד צד שלישי, יהא אשר יהא.
1.       ההליכים נגד אותו אדם נובעים מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם חב התאגיד.
2.       הקפאת ההליכים חיונית לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד.
3.       התועלת שתצמח מהקפאת ההליכים עולה על הנזק שייגרם לנושים של אותו אדם.

בדברי ההסבר להצעת החוק[3]  לעניין הקפאת הליכים נגד צדדים שלישיים נאמר: "סעיף 30 הליכים נגד צדדים שלישיים אינם חלק מההליך הקולקטיבי המתנהל בין התאגיד לנושיו במסגרת הליכי חדלות הפירעון. לכן, ככלל, אין הצדקה לעיכוב הליכים כאלה במסגרת הקפאת ההליכים. עם זאת, ייתכנו מקרים שבהם יש חשיבות לעיכוב ההליכים נגד צדדים שלישיים. זאת בעיקר כאשר מדובר בהליכים אשר שלובים במהותם בהליכי חדלות הפירעון של התאגיד, והקפאתם חיונית לצורך קידום שיקומו הכלכלי של התאגיד. לפיכך מוצע לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי לעכב גם הליכים נגד צד שלישי, או חלק מההליכים נגדו, בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו, ובלבד שיתקיימו שני התנאים האלה: א. בית המשפט הורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי, והקפאת ההליכים נגד אותו אדם חיונית לצורך השיקום. תנאי זה קובע את הקשר המהותי בין הקפאת ההליכים לגבי הצד השלישי לבין תכליתו של הליך חדלות הפירעון - שיקומו של התאגיד. ההליכים נגד אותו אדם נובעים מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם חב התאגיד."

התנאים כאמור הינם תנאים מצטברים אשר עליהם להתקיים כולם יחד אך כדאי לשים לב, שעוד טרם אישרור הצעת החוק וכניסת החוק לשיקום כלכלי לתוקף, הרי שבתי המשפט נטו לבחון במקרים המתאימים דרך אותם השיקולים שנקבעו בהצעת החוק ולהתיר הקפאות הליכים נגד צדדים שלישיים, למשל בעניין נידר חברה לבנין ולפיתוח בע"מ שנדון בפש"ר 59344-01-12 אלקנה נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח'[4] שם נוצר מצב בו צו הקפאת ההליכים לגבי חברה קבלנית חל גם על הבנק המלווה, תוך שבית המשפט הסביר את הרציונל בתוצאה כאמור, במילים אלו:

"מקרה זה, אף אם נאמץ את הגישה המחמירה, לפיה עצם הלווי הבנקאי מקים חבות על הבנק כלפי רוכשי הדירות, דין בקשה זו להידחות. אכן במקרה זה די נהיר כי הצפייה הסבירה של רוכשי הדירות התחזקה לאור הוראות הסכם המכירה לפיו נמסר להם שיש בנק מלווה האחראי על מסירת הדירות לידיהם. ברם, צפייה זו כאמור מתמקדת בהיבט הפיננסי של הפרויקט ולא מעבר לכך. טענות הדיירים כלפי הבנק כאן אינן מופנות כנגד התנהלותו בתחום הפיננסי, כגון פיקוח רשלני על התקדמות הפרויקט או על הפקדת הכספים והוצאתם, אלא כי הדיירים מפנים אל הבנק דרישה לקבלת אחריות באשר לליקויי הבניה והשלמתה. ברם, הבנק לא לקח על עצמו לשמש כנאמן החברה ואף לא את משימת סיום בניית הפרויקט. משכך גדר אחריותו נותרה בתחום הפיננסי בלבד.
גם ברי כי אף על הנאמנים אין להטיל את מימון השלמת הבנייה ותיקון הליקויים. חיוב שכזה יגרום שלא כדין להעדפה ברורה של הדיירים כנושי החברה על פני נושיה האחרים. לפיכך, אין מקום לחייב את הנאמנים בעלות תיקון הליקויים וכך אין לחייב את הבנק בהשלמת הבנייה ותיקון הליקויים, אלא לפי רצונו הטוב ועמידה בתנאים שהציג. הואיל והחברה באמצעות הנאמנים אינה יכולה להתחייב שבהעברת הסכום לביצוע התיקונים יסולקו מלוא טענותיה כלפי הבנק, דין הבקשה להידחות וכך אני מורה."
בפש"ר (תא) 1896/02 נגה אלקטרוטכניקה[5] מפי השופטת אלשיך, קיימת הרחבה של צו ההקפאה והשפעה להגנת הבנקים, כאשר בית המשפט בוחן את ההשפעה של הסעד המבוקש על תהליך הבראת החברה ועל הייתכנות בהצלחת שיקום החברה.
קיימים מקרים אשר מעצם מהותם הינם חריגים, למשל כאשר אין מדובר בחברה מסחרית רגילה, אם לאור שמדובר במוסד חינוכי[6], ברשות מקומית[7], אשר נחיצותה עומדת מעבר לרווחיות  הכלכלית שהיא מציגה[8]: "מכיוון שמדובר בעירייה המחויבת לספק שירותים לאזרחים ולא בחברה מסחרית, לא ברור מה יקרה כעת - האם תוגש בקשת פירוק נגד העירייה, או שהנושים הרגילים ינהרו בהמוניהם ללשכות ההוצאה לפועל ויוכלו לפתוח בהליכי גבייה של החובות כלפיהם. כל עוד הקפאת ההליכים היתה בתוקף, הנושים לא יכלו לפעול עצמאית לגביית חובם, והתהליך אמור היה להיעשות רק באמצעות הנאמן ובית המשפט".
מקרה בו אכן בית המשפט מצא לנכון ליתן צו להקפאת הליכים נגד צדדים שלישיים בעיקר לנוכח מיהות הגוף העומד בפניו הינו במקרה המדובר בבית החולים הדסה שהנו חברה לתועלת הציבור[9].
שם, בעניינו של בית החולים הדסה, קבע בית המשפט המחוזי (כבוד השופט מינץ), כי יש מקום להקפיא את ההליכים נגד רופאי בית החולים, בכדי לאפשר את המשך קיומו של בית החולים הדסה.
בית המשפט ראה לנגד עיניו, שככל ובית החולים לא יבטח את הרופאים ואלו יהיו חשופים לתביעות רשלנות רפואית בצורה חריגה ביחס למקומות עבודה חלופיים, לא יוכל בית המחולים לשקם את עצמו ובית החולים בתקופת הקפאת ההליכים לא יוכל לגייס כוח מקצועי רפואי על מנת ליתן שירותים רפואיים לאוכלוסיית ירושלים והאזור.
ניכר, שבית המשפט התחשב בעובדה שהמדובר בבית חולים מרכזי, ובתועלת המשך קיומו של בית החולים אף ללא תוכנית הבראה ברורה בשלה הבקשה, תוך שבית המשפט מסביר בהחלטתו, (החלטה מיום 11.2.14), שממילא בית החולים מעניק שירותים רפואיים גם למי שאינו משלם וגם במקרים שהינם טובתו המובהקת של הציבור, אף אם הם בלתי כלכליים:
"המבקשת הינה חברה לתועלת הציבור שעיקר עיסוקה, הן בעצמה והן באמצעות חברות בנות ונכדות, ניהול שני בתי חולים, הידועים בפי כל כ"הדסה עין-כרם" ו"הדסה הר-הצופים" (להלן: "בית החולים"). בבקשה, עותרת המבקשת כי תנוהל על ידי הנהלתה הנוכחית לצד נאמן שימונה על ידי בית המשפט, לו תינתן שורת הסמכויות הניתנות בסימן ב', פרק שלישי לחלק השלישי לחוק. המבקשת הציעה כי עו"ד ליפא מאיר ימונה כנאמן מטעמה.
המבקשת מעסיקה כ-6,000 עובדים: 1,180 רופאים; 2,083 אחים ואחיות; 1,054 עובדים פארא-רפואיים; 896 עובדי מנהלה; ו-808 עובדים טכניים ותפעוליים. המבקשת היא המעבידה הרביעית בגודלה באזור ירושלים.     
לפי המפורט בבקשה, המבקשת פועלת בגירעון שנתי בסך של כ-300,000,000 ₪ וגירעונה המצטבר עומד כיום על כ-1,300,000,000 ₪. הכנסותיה השוטפות עומדות על כ-2,000,000,000 ₪, ונכון להיום חובותיה כלפי נושיה עומדים על כ-1,000,000,000 ₪. הגורמים למצב זה נעוצים, בעיקר, כך נאמר בבקשה: במערכת הרגולציה בתחום הבריאות המחייבת אספקת שירותים רפואיים לקופות החולים במחירים שנקבעים על ידי משרד הבריאות ובטיפול בכל מי שנזקק לטיפול רפואי דחוף אף אם אינו משלם, וכל זאת ללא קבלת תמיכה ממשלתית שוטפת בדומה לבתי החולים הממשלתיים"
בהחלטתו מיום 22.5.2014 בעניין בית החולים הדסה[10]  הגדיר בית המשפט את ההסדר הכולל גם תביעות נזיקין ורשלנות רפואית, כדלקמן:
"ההסדר מתייחס לעובדי הדסה ולנושים הבלתי מובטחים למעט נושים בדין קדימה, ספקים, נותני שירותים וקבלנים.. נושים בעלי חוב עתידי/ מותנה/ בלתי קצוב כלפי הדסה בגין כל עילה שקדמה למועד מתן צו הקפאת ההליכים לרבות עילות נזיקיות שאינן תובענות רשלנות רפואית, ונושים קיימים או נושים מותנים/ עתידיים שעילת נשייתם כלפי הדסה הינה בגין תביעות נזיקין מסוג של רשלנות רפואית"
תשומת הלב אף מופנית בעניין זה לכך, שכעקרון תביעות נזיקיות כלל אינן בנות הוכחה במסגרת פשיטת רגל[11]  ולכאורה ממילא צו הקפאת ההליכים לא היה אמור לחול לגביהן.[12]
הצעת החוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי הביאה בלשון החקיקה את הכלים והמבחנים דרכם על בית המשפט לבחון את בקשת הקפאת ההליכים שלפניו, כאשר עוד טרם חקיקת חוק זה קידמו בתי המשפט תוכניות הבראה לחברות, בין היתר באמצעות צווים יצירתיים להקפאת הליכים, במטרה לשקם את החברות לתועלת המצרפית של הכלל, תוך רצון לשקם את החברה ולעיתים את הקשורים אליה, כמאמרו של שלמה המלך "עבד לווה לאיש מלווה"[13]  ולאור ההבנה שבמקרים רבים מוטב לעשות מאמצים וויתורים משמעותיים בכדי להבריא חברה שהינה טובה ביסודה או מביאה תועלת רבה לציבור, בכדי לפטרה מעול חובות עבר.
כך ויש לצפות, גם נוכח לשון חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כי בתי המשפט עוד יבחנו בקשות שונות להקפאות הליכים נגד צדדים שלישיים, הן בעלי מניות וערבים בחברות, והן חריגים דוגמאת בנקים מלווים או עובדים נדרשים כמו הצוות הרפואי בבית החולים הדסה.
ניכר כאשר עתה, החוק לחדלות פרעון ולשיקום כלכלי משנה את כל תפיסת דיני חדלות הפרעון ומעמיד את שיקום החייב (או החברה) במעלה סדר העדיפויות, ימצאו עוד נסיבות חריגות נוספות אשר יובילו להקפאות הליכים נגד צדדים שלישיים, ברוח מטרת החוק לשיקום כלכלי:
"לחוק המוצע שלוש מטרות עיקריות. המטרה הראשונה היא להביא לשיקומו הכלכלי של החייב. שיקומו הכלכלי של החייב משרת את טובת הנושים אך נועד גם למימוש תכליות רחבות יותר. לשיקומו הכלכלי של החייב תועלת משקית כללית והוא מקדם גם ערכים חברתיים נוספים. כך לדוגמה, שיקום התאגיד והמשך פעילותו במשק עשוי לשמר מקומות עבודה רבים ולספק מקור פרנסה לעובדיו ולספקים שהתקשרו אתו וכך להביא תועלת גדולה למשק ולחברה. החוק המוצע מבקש להציב את שיקומו הכלכלי של היחיד, חייב שהוא אישיות משפטית טבעית, כערך מרכזי בהליכי חדלות הפירעון של יחידים. הוא אף מבקש לצייד אותו, אם יש צורך בכך, בכלים שימנעו ממנו להיקלע פעם נוספת למצב של חדלות פירעון, באמצעות הכשרה כלכלית. לשיקום הכלכלי של היחיד יתרונות כלכליים רבים ולצדם הגשמת עקרונות חברתיים של מתן הזדמנות נוספת. שיקום כלכלי מאפשר לחייב לזקוף את גבו ותורם במגוון מעגלים - לחייב, לקרובים לו, לסביבתו האישית והכלכלית וגם לחברה כולה. הצבת ערך השיקום כערך מרכזי כאמור נובעת גם משינוי תפיסתי לגבי הליך חדלות הפירעון של יחידים שאותו מבקש החוק המוצע לקדם. דיני פשיטת הרגל התבססו בעבר על ההנחה שאי–תשלום החוב מבטא פגם מוסרי בהתנהלות החייב. הנחה זו אינה יכולה לעמוד בעידן המודרני שבו השימוש באשראי צרכני מהווה חלק נכבד מהשימוש באשראי במשק ונתפס כלגיטימי. תוצאת לוואי הכרחית של הרחבת השימוש באשראי היא הגידול בהיקף המקרים של כשל ביכולת פירעון האשראי שאינו נובע מהתנהלות פגומה או לא ראויה".[14]
[1] , Georgetown Law Journal, Vol. 86, p. 1, 1997 The Role of Secured Credit in Small-Business Lending

[2] פרופ' דוד האן, דיני חדלות פרעון, בע"מ 377.
[3] דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2, 628
[4] בפש"ר 59344-01-12 אלקנה נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח' (פורסם בנבו)
[5] פש"ר (תא) 1896/02 יובל גד בע"מ נ' נגה אלקטרוטכניקה בע"מ ואח',(פורסם בנבו)
[6] פרק (י-ם) 42024-05-14 מכון לנדר מרכז אקדמי ירושלים (בהקפאת הליכים) נ' הכנ"ר (פורסם בנבו)
[7] פר"ק (ת"א) 23231-06-11 עו"ד אבנר כהן, נאמן בהקפאת הליכים של עיריית טייבה נ' מדינת ישראל, 8.11.12(פורסם בנבו).
[8] כלכליסט, אלשיך אישרה הסדר נושים חריג: מודל טייבה לכישלון בהקפאת הליכים,  מיום 14.11.12 http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3587642,00.html
[9] פר"ק (י-ם) 14554-02-14 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' הסתדרות הרופאים בישראל, 11.2.14. 
[10] פר"ק (י-ם) 14554-02-14 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' הסתדרות הרופאים בישראל, 22.5.14
[11] ע"א 563/90 מועצת פועלי פתח תקווה ואח' נ' שמשון חברה לצמיגים וגומי בע"מ (בפירוק) ואח', פ"ד מה (5) 589, 592.
[12] פרופ' ציפורה כהן, פירוק חברות, (2009), בע"מ 368.
[13] משלי כב, ז.
[14] דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, פורסם ברשומות כ"ב באדר א' התשע"ו 1027 2 במרס 2016

פורסם על ידי ב-

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)